אוגניו (ז'ניה) קויאטקובסקי
 | |
| לידה |
15 במרץ 1918  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 1990 (בגיל 72) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
הרפובליקה הפולנית השנייה, צ'ילה, ישראל |
| מקצוע |
נציבה מוניציפלית |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (8 במרץ 1987) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אוגניו קויאטקובסקי |
  | |
אוגניו (ז'ניה) קויאטקובסקי (בפולנית: Eugeniusz Kwiatkowski; 15 בנובמבר 1918 – 1 באוקטובר 1990) היה ישראלי יליד פולין, חסיד אומות העולם, שהציל יהודים במלחמת העולם השנייה וקשר את גורלו עם מדינת ישראל.[1]
פעילותו להצלת יהודים בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגניו קויאטקובסקי היה בן למשפחה מבוססת אשר גרה באחוזת "פרוגנוב" סמוך לעיירה טורצ'ין בפולין. הוא עבד כפקיד עירייה במחלקה אשר סיפקה תוצרת חקלאית לצבא.[2]
בשנת 1942 נמלט היהודי ישראל שטרן מגטו טורצ'ין והגיע לאחוזת ״פרוגנוב״, אשר הייתה בבעלות הוריו של אוגניו. אף על פי שידעו על זהותו היהודית, בחרו להעסיק את ישראל במשרות שונות באחוזה.באחד הימים, הגיעה המשטרה האוקראינית לחפש אחריו, אולם אוגניו תוך סיכון חייו, הצליח להבריח אותו מבעוד מועד מן הבית. לאחר מכן שיכן את ישראל לתקופה מסוימת בדירתו בטורצ'ין.[1][2]
באותה שנה נכנסה למשרדו של אוגניו צעירה יהודיה כבת 20, בשם חוה דודיק. חוה ברחה מהגטו שם נכלאה משפחתה ונלקחה להשמדה. היא הסתובבה ברחבי פולין בחיפוש אחר מחסה. באותו הזמן שהתה חוה תחת חסותם של בני משפחה פולנים אשר נאלצו לעזוב את ביתם. אותה משפחה הסכימה לארח אותה הואיל והייתה דוברת גרמנית ויכולה הייתה לסייע להם בחיפוש דירה.
חוה הציגה את עצמה כפולניה ובקשה עזרה במציאת דירה. אוגניו זיהה כי היא יהודיה ושאל אותה מה היא עושה שם. חוה ספרה לו את סיפורה והוא הסביר לה כי בעיירה טורצ'ין שוהה המפקדה הנאצית המחוזית, ולפיכך השהות בה עבורה מסוכנת מאד. הוא הציע לשכנה בדירתו בעיר, וחזר להתגורר זמנית באחוזת הוריו, אשר הייתה מרוחקת 3 ק״מ מטורצ'ין. אוגניו נהג לבקר אותה לעיתים תכופות, הביא איתו מזון ומצרכים וטיפל בה, משום שהייתה חולה וחלשה.[2]
כעבור זמן חווה נותרה לבדה בעיר והחל להתעורר חשד כי אוגניו מסתיר יהודיה בדירתו. כשהשמועה הגיעה לאוזניו מיהר להבריח אותה על אופניו לכפר קטן במרחק כ-5 ק״מ מטורצ'ין. הוא נמנע מלהביאה לאחוזת הוריו כי ידע ששם יחפשו הגרמנים. חוה הוחבאה בכפר קטן אצל מכרים שעזבו כעבור זמן קצר. לפיכך הציע לחוה לשמש כמטפלת לאמו החולה, שהתגוררה בבית משפחה צ'כית בכפר קניאחינינק ליד לוצק. כאשר הסתיים הטיפול באימו, שכנע את המשפחה הצ'כית להמשיך ולהסתיר את חוה תמורת מזון. ב־1943 כאשר הגרמנים הגיעו לכפר, הבריח אותה שוב. הפעם לכפר בשם רוגוז'ניצה, שם הציג אותה כאשתו. במשך תקופה זו נקשרו אוגניו וחוה זו לזה.[2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946 החליטה חוה להגר לצ'ילה. אוגניו בא בעקבותיה, וב־1948 התחתנו. ב-1978 עלו לישראל והתגוררו בירושלים יחד עם 2 בנותיהן.[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 במרץ 1987 הוכר אוגניו קויאטקובסקי כחסיד אומות העולם, וניטע לכבודו עץ בגן חסידי אומות העולם ביד ושם ירושלים.[1] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורו של אוגניו. קברו אותר בבית הקברות בקיבוץ כפר מנחם ונקבעה עליו לוחית זיכרון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוגניו קויאטקובסקי, באתר יד ושם (באנגלית)