כפר מנחם
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | יואב |
| גובה ממוצע[1] | 110 מטר |
| תאריך ייסוד | 1937 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | פולין |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,358 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.9% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   כפר מנחם  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.kfar-menachem.org.il | |
כְּפַר-מְנַחֵם הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר בשפלת יהודה, כ-9 ק"מ דרומית מזרחית מגדרה.
גובהו המרבי של הקיבוץ מגיע ל כ-200 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר מנחם הוקם לראשונה כמושב עובדים בשנת 1935 על ידי קבוצת פועלים בשם "ארגון מנחם" (על שם מנחם אוסישקין) שהתארגנה ברחובות[3]. "ארגון מנחם" נוסד בשנת 1933 במלאת 70 למנחם אוסישקין. הקבוצה חסכה כספים במשך שנתיים לשם רכישת קרקע ליד אידניבה. עם פרוץ מאורעות 1936 המקום נעזב ונהרס בידי הערבים. ב-28 ביולי 1937 הוקם היישוב מחדש במסגרת יישובי חומה ומגדל[4]. בספטמבר 1939 נמנו ביישוב 110 תושבים ב-40 משקים[5].
בנובמבר 1939 החליפו המוסדות המיישבים את חברי "ארגון מנחם" בגרעין "אמריקה-כרית", חברי השומר הצעיר, שהיה בהכשרה במושבה כפר הדר, ליד רמתיים[6] (אנשי "ארגון מנחם" שעזבו הקימו את מושב כפר ורבורג ביום 31 באוקטובר 1939[7]).
ראשוני הקיבוץ, גרעין "כרית" (ראשי תיבות של: כת רווקים יהיו תמיד) הגיעו לישראל מפולין, באפריל 1932 יחד עם המבקרים במכביה השנייה, באפריל 1933 יצא הקיבוץ לעצמאות והתיישב בכפר הדר. במקביל, בנובמבר 1935 הגיע לארץ גרעין של קיבוץ אמריקה ב' והתאכסן כגרעין בקיבוץ עין שמר. באוקטובר 1936 התקיים איחוד בין שני הגרעינים וגרעין אמריקה ב' עבר להדר. שם הגרעין המאוחד היה "אמריקה-כרית" והוא שהה בהדר עד סוף 1939.
ב-6 בדצמבר 1939, נר ראשון של חנוכה, נערך טקס העלייה על הקרקע של הקיבוץ שנקרא הפעם "כפר מנחם"[8]. לאחר כשנה, עזבו את תחום החומה (חומה ומגדל) והקימו את יישוב הקבע על גבעה סמוכה, דרומית לחומה. בחומה נשארה הבאר הראשונה של הקיבוץ מתוך שלוש בארות וכן המאפיה של הקיבוץ. ביולי 1943 הצטרפו לכפר מנחם חברי קיבוץ אלגביש, שרוב חבריו היו יוצאי תנועת השומר הצעיר בגרמניה וגליציה. האיחוד עם אלגביש היווה את אחד מציוני הדרך המשמעותיים של כפר מנחם.
במשך מספר שנים סבל היישוב מניתוק בעונת הגשמים, בהיעדר כביש גישה[9], שנסלל לבסוף בשנת 1946[10].
לאחר מלחמת העצמאות הועברו לקיבוץ כ-9,000 דונם מקרקעות הכפר הערבי אידניבה שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה. האדמות הוכרזו נכסי נפקדים, וסופחו ליישוב.
ב-1961 פקד אסון את הקיבוץ כאשר שבעה מילדיו נהרגו בתאונת דרכים.
בשנת 2001 הוקמה הרחבה בצמוד לקיבוץ לתושבים שאינם חברי קיבוץ.
משנת 2006 הקיבוץ בתהליך של מעבר לקיבוץ מתחדש.
בשנת 2022 החליט הקיבוץ על שיוך ב"חלופת האגודה"
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום נמצאים בכפר מנחם 2 בתי ספר:
- בית הספר העל-יסודי האזורי של המועצה אזורית יואב "צפית" (ע"ש תל צפית הסמוך). בשנת 2004 התפרסם תיכון "צפית" במוסף "הטובים ביותר" של עיתון מעריב כאחד מעשרת בתי הספר התיכוניים הטובים בארץ.
- בית ספר יסודי "האלה" (ע"ש נחל האלה הסמוך) הוקם ב 2010 כבית הספר הצפוני של המועצה האזורית יואב עם הקמת שכונת הרחבה של הקיבוץ וצמיחה דמוגרפית בכל יישובי המועצה.
בקיבוץ שכן "מוזיאון השפלה". הוצגו בו אוסף ארכאולוגי מהממצאים באזור וכן תערוכות מתחלפות, והוא שימש מרכז חינוכי. בשנת 2010 הועבר המבנה לשימוש בי"ס "האלה".
ליד הקיבוץ היה קיים שחזור חומה ומגדל, ב-2009 המקום נסגר וב-2014 נהרס השחזור באופן יזום על ידי הקיבוץ עקב סכנת התמוטטות.
תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק נכבד מהכנסות הקיבוץ מקורן במפעל המתכת כפר מנחם המייצר חלקי מתכת ופלסטיק בעיקר עבור תעשיית החשמל. המפעל הוקם בשנת 1943 עם הגעתו של גרעין אל-גביש של יוצאי גרמניה.
בנוסף פעל בקיבוץ מפעל הקרמיקה כפר מנחם שקם בשנת 1964 והיה חלק מתעשיית הקרמיקה הענפה שפעלה בארץ. במפעל עבדו חברי קיבוץ, ביניהם גם אמנים יוצרים. המפעל נסגר בשנות ה-90 בשל התחרות הקשה עם הייבוא מארצות המזרח. כמה מהאמנים שעבדו במפעל הקרמיקה יוצרים עד היום בשדרת האמנים שקמה בבנייני המפעל.
בית הבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיבוץ אולם - "בית הבנים", לזכר הנופלים במערכות ישראל ובהם האחים עמרם[11] ויוחנן בן-חורין שנהרגו במלחמת ששת הימים. בו אולם מופעים אזורי. הבניין נחנך ב-1979 ולו כיפה גאודזית. תכננו נעשה בידי ממציא הכיפה באקמינסטר פולר בשיתוף עם שותפו שוג'י סאדאו (Shoji Sadao) שלא היו בישראל, והתכנון המפורט והמקומי בידי מנחם באר. במבנה מספר קירות אמנות שנוצרו על ידי משה סעידי חבר הקיבוץ[12][13]. האולם היה ב 2014 בסכנת סגירה אך ממשיך להתקיים למרות הקשיים.
אמנות בקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז היווסדו פעלו בכפר מנחם שורה ארוכה של אמנים חברי הקיבוץ שיצירותיהם פזורות ברחבי הקיבוץ. האמן הבולט מכולם הוא משה סעידי שפרץ באמצע שנות ה-50 כצייר ופסל ואף שימש כיו"ר ארגון אמני הקיבוץ הארצי. החל מ-1968 התמקד סעידי ביצירת קירות קרמיקה אמנותיים שאותם שילב בכל רחבי הארץ, אך בקיבוץ כפר מנחם מצוי מקבץ העבודות הרחב והמגוון ביותר שיצר. כך למשל ניתן למצוא את עבודותיו במועדון לחבר, במרפאה, בספרייה, בבית הספר, בבית הקברות ובחדר האוכל.
בבניינים שבהם פעל מפעל הקרמיקה של הקיבוץ שוכנת היום שדרת האמנים. במקום פועלים אמנים מתחומים שונים שמטפחים את השדרה, עורכים בה אירועים שונים ומקיימים את המקום כחלק ממיזם רב פעלים של יצירה, שותפות וקהילתיות.
השדרה נמצאת כרגע בפני סכנת סגירה בשל התוכניות של הקיבוץ להרוס את מבני המפעל הישנים לצורך הקמת אזור תעשייה חדש. אמני השדרה נאבקים על מנת לשמר את המקום הן כאתר מורשת והן כמקום קהילתי ליזמויות, תרבות ועסקים מקומיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם תלמי ו-אפרים תלמי, "כל הארץ - לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 363.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר מנחם- הכשרת אלגביש, משה ישראל
- יעקב רבינוביץ, כפר מנחם, דואר היום, 11 בדצמבר 1933
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ כפר מנחם, באתר 'חלון אחורי', 21 באפריל 2015
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בספרייה בקיבוץ כפר מנחם, באתר 'חלון אחורי', 14 באוגוסט 2021
העלייה לכפר מנחם, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- שדרת האמנים בכפר מנחם
כפר מנחם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ עיתון דבר, 10/5/35, יישוב חדש בדרום הארץ
- ^ העליה על אדמת כפר-מנחם, דבר, 13 באוגוסט 1937
ביום השנה לישוב כפר מנחם, דבר, 18 באוגוסט 1938 - ^ מושבי העובדים בשרון ובעמק חפר, דבר, 25 בספטמבר 1939
- ^ מ. מ. אוסישקין בנקודת ההתישבות החדשות בדרום, הַבֹּקֶר, 24 בנובמבר 1939
- ^ "ארגון כפר מנחם" חגג את עליתו לכפר וארבורג, דבר, 1 בנובמבר 1939
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
- ^ בכפר, כביש לכפר מנחם, דבר, 12 במאי 1943
- ^ ביישובי עובדים, משמר, 19 בנובמבר 1946
- ^ סגן עמרם בן-חורין ז"ל
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית הבנים בקיבוץ כפר מנחם
- ^
זיוה שטרנהל, סיפורו של בניין נשכח אחד מזכיר למה בכל זאת צריך קצת אפור בחיים, באתר הארץ, 12 בינואר 2022
| ||||||||||||||||
