אוהיו (נהר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נהר אוהיו | |
|---|---|
 נהר אוהיו ליד לואיוויל, קנטקי. רוחבו כאן כ-1,600 מטרים, הנקודה הרחבה ביותר |
|
| אורך | 1,579 קילומטר |
| גובה מוצא הנהר | 683 מטר |
| ספיקה ממוצעת | 7,440 מ"ק לשנייה |
| אגן הניקוז | 490,601 קילומטר רבוע |
| מוצא | פנסילבניה |
| שפך | נהר המיסיסיפי |
| מדינות באגן הניקוז | פנסילבניה, אוהיו, מערב וירג'יניה קנטקי, אינדיאנה ואילינוי |
 |
|
נהר אוהיו (באנגלית: Ohio River) הוא נהר באורך 1,579 קילומטרים במזרח ארצות הברית ואחד היובלים הראשיים של נהר המיסיסיפי. ספיקת הנהר הממוצעת היא 7,440 מ3/שנייה (במטרופוליס, אילינוי) ושטח אגן הניקוז הוא 490,603 קילומטרים מרובעים.
נהר האוהיו היווה ציר תנועה ראשי ממזרח למערב בראשיתה של ארצות הברית ואף קודם לכן. במהלך המאה ה-18 היא היוותה את גבולה הדרומי של הטריטוריה הצפון מערבית שהייתה חלק מארצות הברית אך לא הייתה מדינה. מכיוון שהעבדות הייתה אסורה בטריטוריה הצפון מערבית, נהר האוהיו היה גבול בין אזורי החופש לאזורי העבדות.
