אוויר דחוס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אוויר דחוס הוא אוויר שנדחס ללחץ הגבוה מלחץ אטמוספירי, ומשמש בדרך כלל ככוח מניע - כאמצעי הנעה למכשירים מכניים בתעשייה ובתחבורה, או כאמצעי לפיזור חלקיקים בכוח רב. דוחסים אוויר לצרכים אלה מאחר שזמינותו בלתי מוגבלת (ואין צורך לשלם בעבור השימוש בו), הוא אינו רעיל, אינו מזהם ואינו דליק כחלופות אחרות. החיסרון העיקרי בשימוש באוויר דחוס הוא שבלחצים הנמוכים יחסית בהם משתמשים בו (כעשרה בר) הוא אינו נוזלי ונפח האחסון שלו גדול. לכן, ביישומים בהם נדרש נפח גדול של אוויר דחוס מותקנת לרוב משאבה בצד מיכל האחסון, שדוחסת את האוויר למיכל כשהלחץ בו יורד.
במדינות אירופה, 10% מכל המכשור הנמצא בשימוש בתעשייה מונע על ידי אוויר דחוס[1].
תוכן עניינים
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוויר דחוס משמש למטרות רבות ומגוונות כגון:
- פנאומטיקה (השימוש בגז דחוס לצורך ביצוע עבודה)
- הנעת מנוע דיזל (כתחליף להנעה חשמלית)
- התזת חול
- קירור
- בלמי אוויר
- צלילת סקובה
- שפופרות אוויר
- ירי ברובי אוויר
- ניקוי באמצעות אקדחי אוויר
- ניפוח צמיגים, מזרנים, חסימת עורקים במד לחץ דם, ועוד
- צופרי משאיות ורכבות
סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשימוש באוויר דחוס, בעיקר באגירתו, קיים סיכון להתבקעות המיכל אם לא מקפידים על התקנים הנדרשים.
- אוויר דחוס בלחץ גבוה המופנה כלפי ראש אדם עלול לגרום לקריעת עור התוף, ואף לנזק מוחי.
