אוון קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Evan Kaufmann for Thomas Sabo Ice Tigers Nuremberg in 2014

אוון קאופמן (Evan Kaufmann; נולד ב-31 באוקטובר 1984, פלימות', מינסוטה, ארצות הברית) הוא שחקן הוקי קרח גרמני ממוצא אמריקאי המשחק כיום בקבוצת DEG Metro Stars מדיסלדורף מליגת ההוקי הגרמנית (Deutsche Eishockey Liga).

קאופמן הוא יהודי יליד פלימות', שבמינסוטה. הוא סיים את לימודיו בתיכון רובינסדייל ארמסטרונג (Robbinsdale Armstrong) בפלימות' ב-2004.

בני משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבא רבא וסבתא רבתא של קאופמן נרצחו בשואה[1] סבו, קורט קאופמן ואחותו אילזה, היו ניצולי שואה, קורט נפטר ב-1990 כשלאוון מלאו 5 שנים. הוריו של הסב חיו בעיירה ויטליך שעל נהר המוזל בגרמניה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הם נשלחו לגטו ריגה ומשם למחנה הריכוז סלספילס בלטביה, הם התגלגלו במחנות שונים עד שנשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. על סיפור סבו והישרדותו גילה אוון כשנמצאה קלטת וידאו ובה הסב שוטח לעיני המצלמה את סיפור חייו, התברר כי הוא ואילזה היו הנערים היהודיים היחידים שניצלו מהעיירה ויטליך.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוון קאופמן שיחק בקבוצת ההוקי "Golden Gophers" באוניברסיטת מינסוטה ולמד ראיית חשבון בבית הספר קארלסון לניהול, כשבמקביל שיחק בליגת ההוקי לסטודנטים בארצות הברית.

ב-2008 עבר לגרמניה וקיבל אזרחות גרמנית עקב שורשיו הגרמניים. הוא קיבל הצעה לשחק בקבוצת DEG Metro Stars דיסלדורף הגרמנית ומאז הוא משחק בקבוצה. אוון נחשב לאחד מכוכבי קבוצת DEG Metro Stars והוא מרוויח כ-200,000 יורו לעונה. בפברואר 2012 קיבל הצעה לשחק בנבחרת הלאומית של גרמניה, כשאת הבכורה שלו הוא ערך ב-10 בפברואר 2012 במסגרת גביע בלארוס במינסק ונכלל בסגל הנבחרת לאליפות העולם בהוקי קרח ב-2012.

כיוון שקבוצת DEG Metro Stars דיסלדורף נתונה בקשיים כלכליים, אוון צפוי לסיים את חוזהו ולהצטרף בעונת 2012/2013 לקבוצת הוקי מנירנברג.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוון נשוי לדניאל, יהודייה-אמריקאית שמשפחתה היגרה לארצות הברית מישראל, הזוג מצפה לתינוק שצפוי להיוולד ביוני 2012.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוון קאופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך על פי מוסף סוף השבוע של ישראל היום, 20 באפריל 2012, גיליון מס' 1317