ישראל היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg ישראל היום
Israel Hayom.svg
לוגו העיתון
תדירות חינמון יומי
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
מו"ל אשר בהרב
בעלים 100% Media LLC Israeli (שלדון אדלסון)[1]
מנכ"ל ציפי קורן[2]
עורך בועז ביסמוט
נוסד 30 ביולי 2007
שפה עברית
מערכת רחוב השלושה 2, תל אביב
תפוצה 275,000 עותקים בימי חול,
450,000 עותקים בימי שישי וערבי חג[3]
מדינה ישראל
israelhayom.co.il
הגיליון הראשון של "ישראל היום"
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. מתחילת שנת 2011 הוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בקרב העיתונים הישראליים היומיים בימי חול[4][5] ומאמצע 2017 גם בסופי השבוע.[6]

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי שלדון אדלסון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון "ישראל היום" הוקם אחרי שאיל ההון אדלסון גויס על ידי קבוצת שלמה בן צבי לרכוש נתח בעיתון "ישראלי"[7]. הקשר בין אדלסון לבן צבי לא עלה יפה[8][9], ואדלסון, באמצעות חברת "ניוזקו" שבבעלותו ובבעלות אשתו[10], הקים ב־30 ביולי 2007 את "ישראל היום", ששמו הוא גרסה ישראלית לשמו של היומון האמריקני הנפוץ ביותר, "USA Today" (בין שני היומונים אין קשר עסקי כלשהו)[11].

לתפקיד עורכו של העיתון מונה עמוס רגב, לתפקיד המו"ל מונה אשר בהרב ולתפקיד המנכ"ל מונתה ציפי קורן. במאמץ לרכוש מעמד ואמינות גייס העיתון לשורותיו עיתונאים ותיקים ומוכרים, ובהם דן מרגלית שעזב את "מעריב"[12], ומאוחר יותר מרדכי גילת, שעזב את "ידיעות אחרונות"[13]. העיתון הצטרף למועצת העיתונות בישראל. בחודש הראשון לפעולתו הוקדשו כל שטחי הפרסום בעיתון לפרסום חינם לגופים הפועלים לתועלת הציבור.

בשנת 2010 העניקה האגודה לזכות הציבור לדעת את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' לעמוס רגב, עורך "ישראל היום". בין נימוקי הפרס: "העיתון אותו עורך רגב חולל מהפכה של ממש במפת העיתונות המודפסת, בתוך זמן קצר יחסית" וכן "מלחמה בכמעט מונופול אשר שלט עד היום בעיתונות"[14].

באפריל 2017 החליף בועז ביסמוט את עמוס רגב בתפקיד עורך העיתון[15]. עם כניסתו לתפקיד ביצע ביסמוט מהלכים שונים, בהם פיטוריהם של דן מרגלית ומרדכי גילת ועוד עשרה עובדים בעלי משכורות גבוהות, וצמצום תפוצת העיתון בסופי שבוע ל-450 אלף גיליונות[16].

מבנה העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי חול כולל "ישראל היום" חלק יחיד, קונטרס החדשות וכן מדורים קבועים: דעות, תרבות, כלכלה, פנאי (תשבצים יומיים, הורוסקופ יומי), ספורט ורכילות; ומדורים לא קבועים, כגון: תיירות, אופנה, אוכל, אינטרנט, רכב, עיצוב וריגושים, ניו־אייג', הכנסת ועוד.

העיתון קטן יחסית לעיתונים הנפוצים בישראל. מדור הדעות שלו, המשתרע על שני עמודים, דומה בגודלו לזה של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". בדרך כלל, מתפרסמים במדור זה ארבעה מאמרים, ביקורת הטלוויזיה, קריקטורה מאת שלמה כהן, סטיקר יומי ודעות הקוראים. מדור הפנאי של העיתון משתרע על שני עמודים. מדור הכלכלה השתרע בהתחלה על עמוד אחד בלבד וכלל ידיעות מ"דה־מרקר", ובאמצע יולי 2008 פתח העיתון במדור כלכלי עצמאי בעל שלושה או ארבעה עמודים. מדור הספורט משתרע על פני ארבעה עד שישה עמודים. מדור התרבות משתרע על פני שני עמודים.

בגיליון יום שישי כולל "ישראל היום" את החלקים האלה:

תפוצת העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת גליונות של "ישראל היום" בירושלים

בתחילת דרכו מנתה תפוצת העיתון כ־250,000 עותקים. בתחילת 2010 מנתה כ־315,000 עותקים, אך בראשית 2011 ירדה תפוצתו בהדרגה ל־275,000 עותקים. עד שעבר העיתון למודל הפצה בתשלום למנויים לצד הפצה חינם בנקודות הפצה, באוקטובר 2011 חולקו 100,000 גיליונות למנויים אל ביתם. השאר מחולקים בתחנות רכבת, בקניונים, ברשתות השיווק הגדולות ובמוקדי חלוקה נוספים. לאחר שעבר העיתון למודל הפצה בתשלום לצד חלוקה בחינם לא פורסמו נתונים בדבר מספר הקוראים המשלמים בעד העיתון. ב־2010 הדביק "ישראל היום" את היומון "ידיעות אחרונות", בשיעור חשיפה של 35.2 אחוז[17]. נכון למחצית השנייה של 2016, שיעור החשיפה של העיתון עומד על 38.6%[18].

בשנתיים הראשונות לקיומו לא יצא "ישראל היום" בימי שישי ובערבי חג, פרט לשני מקרים מיוחדים: בעקבות חשיפת הפרשה שבה נחשד אהוד אולמרט בקבלת כספים שלא כדין[19] ועם מציאת גופתה של הילדה הנעדרת רוז פיזם[20]. מנובמבר 2009 מחולק היומון גם ביום שישי, בגיליון סוף שבוע מורחב[21]. מהדורה זו הופצה ב־255,000 עותקים ומתחילת 2010 ב־350,000 עותקים. בהמשך הוגדלה התפוצה ל־375,000 עותקים, אך בתחילת 2011 חזרה תפוצתה של מהדורת סוף השבוע ל־350,000 עותקים. במאי 2017 הודפס העיתון ב-275,000 עותקים בימי חול, וב-450,000 עותקים בימי שישי וערבי חג.

מהדורה מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר "ישראל היום" מוצג גיליון וירטואלי של העיתון היומי, הכולל מאגר גיליונות ללא תשלום מנובמבר 2007, וכן ניוזלטר יומי הנשלח ישירות לתיבת הדואר האלקטרונית של הנרשמים. ביוני 2011 השיק העיתון ניוזלטר בשפה האנגלית[22]. מאוקטובר 2011 חלוקת "ישראל היום" למנויים כרוכה בתשלום, בשעה שבנקודות ההפצה העיתון מחולק חינם.

ב־10 בפברואר 2011 הושקה האפליקציה הסלולרית של "ישראל היום", המאפשרת לקרוא את דפי העיתון על צג המכשיר. בהמשך פתח העיתון אתר חדשות באינטרנט[23].

במרץ 2014 רכש העיתון תמורת 3 מיליון ש"ח את אתר האינטרנט "nrg מעריב"[24] ושינה את שמו ל"nrg"[25].

תוכנית עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית "ישראל היום" בתל אביב

לדברי המו"לים של "ישראל היום", העיתון מושתת על תוכנית עסקית המבוססת על הכנסות מפרסום מודעות, שתביא אותו לרווחיות[26], אך הם נמנעו מציון לוח זמנים להשגת יעד הרווחיות[27]. כחברה פרטית העיתון אינו מפרסם דוחות כספיים, אך ההערכות הן שבשלוש השנים הראשונות לפעילותו הגיעו הפסדיו ל־250 מיליון ש"ח[28]. להערכתו של שלמה בן־צבי, שהיה שותפו של אדלסון בחינמון "ישראלי", ההפסדים גבוהים יותר[8]. לטענת העיתון "הארץ", הפסדי "ישראל היום" עד 2014 מגיעים ל-730 מיליון ש"ח[29]. החל באוקטובר 2011 חלוקת "ישראל היום" למנויים כרוכה בתשלום, אשר נועד לממן את עלות ההפצה.

בדצמבר 2013 רכש "ישראל היום" את בית הדפוס ששימש את העיתון "מעריב" לשם הדפסה עצמאית של העיתון (אשר הודפס קודם לכן בבתי הדפוס של "הארץ" ו"גלובס")[30].

הצעה לתיקון פקודת העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 העלתה קבוצה של חברי כנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת העיתונות, לפיה השליטה בעיתון ישראלי תהיה בידי אנשים שהם אזרחי ישראל ותושביה[31]. הועלתה טענה כי ההצעה מכוונת לאסור או לבטל את בעלותו של שלדון אדלסון ב"ישראל היום" ואת תמיכתו בעיתון. היוזמה להגשתה יוחסה על פי גורמים שונים לארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", ולעופר נמרודי, מו"ל "מעריב"[32]. נמרודי אף התריע ש"ישראל היום" עלול להביא לסגירת "מעריב" ולפגיעה קשה ב"ידיעות אחרונות"[33]. עמוס רגב, עורך "ישראל היום", התריע בתגובה להצעת החוק כי היא מכוונת לסתימת פיות[34].

הצעת חוק נוספת שכוונה נגד "ישראל היום" הגישה חברת הכנסת מרינה סולודקין (שהייתה אחת מאלו שהעלו את הצעת החוק הפרטית). בהצעה זו הוצע להגביל לשנה את חלוקתם ללא תשלום של עיתונים. ב־2 ביוני 2010 נדחתה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 61 מתנגדים מול 14 תומכים[35]. הצעת חוק שלישית, שאותה הגישו חברי הכנסת סולודקין, מירי רגב ודוד רותם (כולם נמנו עם מי שהעלו את הצעת החוק הראשונה), ביקשה לאסור מכירת מוצר או שירות "במחיר טורפני", שהוא מחיר הנמוך ב־50% או יותר מעלות הייצור של המוצר או מעלות הספקתו של השירות[36].

מודעה במסגרת מסע הפרסום של "ישראל היום" נגד התיקון לפקודת העיתונות שכוון נגדו

במרץ 2014 הגישו חברי כנסת משבע סיעות מהאופוזיציה ומהקואליציה הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות שכוונה נגד "ישראל היום"[37]. לפיה, כל עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחויב להימכר בעבור לא פחות מ־70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר[38]. בתגובה נפתחה ב"ישראל היום" פינה אשר ביקרה את החוק, את תומכיו ואת בעלי "ידיעות אחרונות" ופרסמה אישים בכירים ומפורסמים שהתנגדו לחוק, בהם נשיאת מועצת העיתונות והשופטת בדימוס דליה דורנר. לקראת ההצבעה על הצעת החוק יצא "ישראל היום" במסע פרסום נרחב נגדה. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ב־12 בנובמבר 2014[39], אך הבחירות הוקדמו והכנסת פוזרה חודש לאחר מכן, בין השאר כדי למנוע את העברת החוק[40][41].

הפולמוס סביב העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו ראש הממשלה מתח אהוד אולמרט ביקורת בפני בעל העיתון, שלדון אדלסון, שנחשב למקורבו של נתניהו, בטענה שהיומון נוקט עמדה פוליטית[42]. ביקורת על "ישראל היום" נמתחה גם מפי פוליטיקאים המצויים ימינה ממנו: אביגדור ליברמן השווה אותו לעיתון הרוסי "פראבדה" וטען כי הוא עיתון פרסונלי ולא אידאולוגי[43]. דברים דומים טען גם נפתלי בנט[44]. הסופר אהוד בן עזר, שהיה בעל טור ב"ישראל היום", חדל לכתוב בו את טורו, לאחר שלדבריו נפסל טור דעה שכתב, שבו צידד באולמרט[45]. בתחקיר תוכנית הטלוויזיה "המקור" ששודר בפברואר 2013 נטען כי העורך הראשי של העיתון, עמוס רגב, מתערב בתכנים של כתבי העיתון כדי שיסקרו באופן חיובי את נתניהו[46]. שבועון החדשות "האקונומיסט" טען שהכותרות של "ישראל היום" מאושרות בקביעות בלשכת ראש הממשלה[47][48], אך "ישראל היום" ולשכת ראש הממשלה הכחישו טענה זו[48][49].

תחקיר של מורן ראדה שפורסם באתר "העין השביעית" ב־2008 גרס כי "מעריב", ובמיוחד "ידיעות אחרונות", מפגינים כלפי נתניהו יחס ש"אינו הוגן במיוחד" ואף שמחים במפלותיו. לעומת זאת "ישראל היום" מגלה העדפה ברורה לנתניהו "כמעט בכל בחירה עריכתית... העיתון מצניע אירועים שאינם תורמים ליצירת תדמית חיובית עבור נתניהו, ומנגד, מגדיל ומרומם אירועים שבאים לסייע לו ולקדם אותו ואת הליכוד". עם זאת ציינה ראדה שבשאר התחומים אין הבדל בין הסיקור של "ישראל היום" ומתחריו[50]. למסקנה דומה הגיע גם אורן פרסיקו, במאמר שפרסם ב"העין השביעית" אחרי הבחירות לכנסת ה־18. פרסיקו גרס כי במהלך מערכת הבחירות פורסם ב"ישראל היום" רק מאמר אחד נגד הליכוד או נתניהו, לעומת עשרות מאמרים שתקפו את מפלגת קדימה ואת מי שעמדה בראשה[51]. במאמר של איתמר ב"ז באותו אתר, נאמר, שב"ישראל היום" לא מסתפקים בהדגשת הצד החיובי של נתניהו, אלא אף מונעים מהקורא להיחשף לטענות ולמידע שעומדים בבסיס הביקורת נגדו, לכן, לדבריו, זהו "אינו סתם עיתון שמצדד באופן עקרוני בעמדותיו ובמעשיו של ראש הממשלה, אלא מכשיר תעמולה [...] שכל תכליתו היא שירות צרכיו הפוליטיים של המנהיג"[52].

באתר "לאטמה", המזוהה עם הימין הפוליטי, הגיעו למסקנות דומות – "ישראל היום" גילה העדפה ברורה לנתניהו ואילו מתחריו גילו העדפה ברורה נגדו[53][54], אך בשאר תחומי הסיקור הפגין העיתון קו דומה לאלה של מתחריו, ובמקרים מסוימים אף נטה שמאלה[55]. עם הכותבים הקבועים במדור הדעות בעיתון נמנה יוסי ביילין, איש מחנה השמאל. הדעות שהוא מציג, כגון המאמר שכותרתו "הפתרון היחיד: לצאת מרוב השטחים"[56], רחוקות מאלה של נתניהו, אם כי ביילין אינו תוקף את נתניהו.

בינואר 2017, במסגרת חקירת תיק פלילי של להב 433 המכונה "תיק 2000", נחקרו תחת אזהרה בנימין נתניהו וארנון מוזס, בעליו של העיתון ידיעות אחרונות. על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של ישראל היום, הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות"[57]. המשטרה גבתה בעניין גם את עדותם של העורך עמוס רגב והבעלים של העיתון שלדון אדלסון[58].

ב-26 ביולי 2017 הופיעה בעיתון כותרת ראשית, אשר יצאה נגד החלטת נתניהו להסיר את גלאי המתכות בכניסה להר הבית, שהוצבו שם יומיים לאחר שהתרחש פיגוע במקום. רבים בעולם התקשורת התייחסו לכותרת כהחלטה תקדימית של העיתון לצאת מפורשות נגד נתניהו.[59]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמיר אגמון ועמי צדיק, ניתוח ההשלכות הכלכליות של ריכוזיות ובעלויות צולבות על כלי התקשורת, ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2011, עמוד 11
  2. ^ ציפי קורן, מנכ"ל, באתר ישראל היום
  3. ^ לפי נתונים שמתפרסמים בשער העיתון, באישור רואי חשבון
  4. ^ כך לפי הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה! NEWS‏, 28 ביולי 2010
  5. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה לרוב העיתונים – עלייה ל"הארץ" ו-TheMarker, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2016
  6. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה בקריאת עיתונים; "ישראל היום" עוקף את "ידיעות" בסופ"ש, TheMarker, ‏20 ביולי 2017
  7. ^ רוני קורן-דינר, שלדון אדלסון שוקל להקים עיתון חינם ענק ולהפיץ אותו בהיקף של עד חצי מיליון עותקים בתיבות דואר, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
  8. ^ 8.0 8.1 אורן פרסיקו, "נטול כל תוחלת רווחית", באתר העין השביעית, 27 בספטמבר 2011
  9. ^ אחרי פירוק השותפות בין בן צבי לאדלסון דעך היומון "ישראלי" ונסגר כחצי שנה אחרי תחילת הפצתו של "ישראל היום"
  10. ^ בשולי ידיעות המתפרסמות ב"ישראל היום" ועוסקות בבני הזוג אדלסון מקפיד העיתון לציין: "גילוי נאות: ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם בעלי החברה המחזיקה במניות 'ישראל היום'".
  11. ^ עפרה לקס, ‏ישראל מחר?, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 בדצמבר 2009
    שוקי טאוסיג, "ישראל היום" מבקר באוסטרליה, באתר העין השביעית, 6 במרץ 2008
  12. ^ אסף כרמל, דן מרגלית עוזב את "מעריב" ומצטרף ל"ישראל היום", באתר הארץ, 10 ביולי 2007
  13. ^ אסף כרמל, מרדכי גילת עוזב את "ידיעות אחרונות", כנראה ל"ישראל היום", באתר הארץ
  14. ^ עוזי ברוך, עמוס רגב - הזוכה בפרס לביקורת התקשורת, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2010
  15. ^ נועה פרייס‏, טלטלה ב"ישראל היום": עמוס רגב פורש – ביסמוט העורך החדש, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2017
  16. ^ נתי טוקר, מקצצים ומתרחקים מנתניהו: הכיוון החדש של "ישראל היום", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2017
  17. ^ סקר חשיפה של TGI מיולי 2010. מצוטט אצל הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה! NEWS‏, 28 ביולי 2010 וכן אופיר בר-זהר, מי העיתון הגדול ביותר בישראל? "ישראל היום" השתווה ל"ידיעות אחרונות", באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2010
  18. ^ נועה פרייס‏, סקר TGI: "ישראל היום" ממשיך להוביל, 'ידיעות' עולה בסופ"ש; "הארץ" ו"מעריב" מתחזקים, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בינואר 2017
  19. ^ ישראל היום, גיליון 196, 9 במאי 2008
  20. ^ ישראל היום, גיליון 285, 12 בספטמבר 2008
  21. ^ אופיר בר-זהר, מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום" תופץ ביום שישי ב-100 אלף עותקים, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2009
  22. ^ דוד אברהם, יזרעאל טודיי: "ישראל היום" השיק ניוזלטר באנגלית, באתר nana10‏, 22 ביוני 2011
  23. ^ ‫נתי טוקר, "ישראל היום" פותח חזית חדשה ברשת: ישיק אתר שיתחרה ב-ynet, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2012‬
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏ביהמ"ש אישר מכירת "מקור ראשון" ו-NRG ל"ישראל היום", באתר גלובס, 30 במרץ 2014
  25. ^ אלכסנדר כץ, סיומה של תקופה: לאחר עשור – המילה 'מעריב' הוסרה הערב מהלוגו של nrg, באתר אייס, 1 במאי 2014
  26. ^ רק אדלסון יכול, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בדצמבר 2009
  27. ^ אופיר בר-זהר, "הפצת מהדורת שישי היא מהלך שלא מגיע מאינטרס מסחרי, אלא פוליטי; זה כסף שאין לו מחיר", באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2009
  28. ^ טלי ציפורי, לי-אור אברבך, ‏הערכות: הפסדי "ישראל היום" ב-3 שנים - 250 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 ביולי 2010
  29. ^ אורי בלאו"ישראל היום" הפסיד מאות מיליוני שקלים מאז ייסודו, באתר הארץ, 9 בינואר 2017
  30. ^ נתי טוקר, "ישראל היום" רכש את בית הדפוס של "מעריב" ומעביר חלק מפעילותו לבת ים, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2013
  31. ^ הצעת פקודת העיתונות, התש"ע-2009
  32. ^ עידן יוסף, הצעת חוק לעצירת אדלסון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 16 בדצמבר 2009
  33. ^ צבי זרחיה, נמרודי הזהיר: "ישראל היום" עלול לגרום לסגירת "מעריב" ב-2010, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2009
  34. ^ עמוס רגב, ‏החוק למען מוזס ונמרודי, באתר "ישראל היום", 18 בדצמבר 2009
  35. ^ צבי זרחיה, הכנסת דחתה את חוק "ישראל היום", באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2010
  36. ^ צבי זרחיה, נציגי נתניהו לוחצים למנוע אישור חוק "ישראל היום"; הערכות: ההצעה לא תעבור, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2010
  37. ^ סיקור "חוק ישראל היום", באתר העין השביעית
  38. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: הצעת חוק חדשה נגד עיתון "ישראל היום", באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2014‏
  39. ^ צבי זרחיה, נתי טוקר, מכה לנתניהו: חוק "ישראל היום" אושר בכנסת בקריאה טרומית, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2014
  40. ^ צבי זרחיה, עיתון המריבה: "חוק ישראל היום" - הסיבה להקדמת הבחירות לכנסת ה-20, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2017
  41. ^ הכנסת פוזרה, ישראל הולכת לבחירות, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בדצמבר 2014‏
  42. ^ איציק וולף, אולמרט לאדלסון: "ישראל היום" - פוליטי, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 30 בדצמבר 2007;
    אסף כרמל, 1300206 "'ישראל היום' - עלון מפלגתי שהתחפש למוצר תקשורתי", באתר הארץ, 14 בינואר 2008
  43. ^ דוד אברהם‏, ליברמן על "ישראל היום": "זה עיתון פרסונלי, לא אידיאולוגי", באתר וואלה! NEWS‏, 20 באוגוסט 2013
  44. ^ נתי טוקר, 2282960 בנט נגד "ישראל היום": "זה פראבדה של ראש הממשלה", באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2014
  45. ^ אהוד בן עזר, ‏מדוע אתם לא מאשימים אף פעם את עצמכם?, "חדשות בן עזר" 504, 28 בדצמבר 2009
  46. ^ דוד אברהם‏, תחקיר "המקור": כך עובדת "השיטה" של "ישראל היום", באתר וואלה! NEWS‏, 5 בפברואר 2013
  47. ^ "A tough deal to swallow". The Economist (באנגלית). 8 באפריל 2015. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2017. 
  48. ^ 48.0 48.1 נתי טוקר, אקונומיסט: הכותרות של "ישראל היום" מאושרות באופן קבוע על ידי לשכת נתניהו, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2015
  49. ^ שוקי טאוסיג, "ישראל היום" לא מאיים בדיבה על ה"אקונומיסט", באתר העין השביעית, 15 באפריל 2015
  50. ^ מורן ראדה, "נתניהו שילם, מה אתם רוצים ממנו?", באתר העין השביעית, 9 ביולי 2008
  51. ^ אורן פרסיקו, אצל אביגדור בחצר, באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2009
  52. ^ איתמר ב"ז, להבהיר את חומרת העבירה, באתר העין השביעית, 18 בנובמבר 2016
  53. ^ שוקי בלס, שני צידי המטבע, באתר "לאטמה", 8 בפברואר 2012
  54. ^ שוקי בלס, אנונימוס מכנה בשמות גנאי, באתר "לאטמה", 27 במרץ 2011
  55. ^ אבישי עברי, ישראל היום עיתון ימני?, באתר "לאטמה", 21 בדצמבר 2011
  56. ^ יוסי ביילין, ‏הפתרון היחיד: לצאת מרוב השטחים, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2011
  57. ^ גיא פלג (חדשות 2), ‏חשיפה: נוני מוזס במרכז פרשת רה"מ, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בינואר 2017‏
  58. ^ אבי אשכנזי ויניר יגנה‏, חדר ליד חדר: עורך "ישראל היום" העיד, מו"ל "ידיעות אחרונות" נחקר, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בינואר 2017
    יניב קובוביץ, שלדון אדלסון ואשתו מרים העידו בפרשת 2000, באתר הארץ, 25 ביוני 2017
  59. ^ גיא עזרא, ‏הלם בעקבות מאמר המערכת ב'ישראל היום', באתר "סרוגים", 26 ביולי 2017
    איתי שטרן, עיתונאים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים מיהרו להגיב על כותרת הבוקר של "ישראל היום", באתר הארץ, 26 ביולי 2017
    שיחה מפתיעה לביסמוט: "מעולם לא הייתה לכם כותרת כזאת על נתניהו", באתר מעריב השבוע, 26 ביולי 2017