אוזט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוזטרוסית: ОЗЕТ ‏Общество землеустройства еврейских трудящихся) - חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית-המועצות – הוקם בדצמבר 1924 כתחליף ל"וועד הציבורי היהודי לעזרת נפגעי הפוגרומים" (ЕКОПО) שפורק. הוא אמור היה לסייע באופן מעשי לקומזט בהשגת מטרותיו.

בשנים 1921-1914, שהיו שנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה, גורשו כ-500,000 יהודים בכוח ממחוזות החזית ויושבו מחדש במחוזות הרוסים, כרבע מיליון ילדים התייתמו ומספר דומה של יהודים נפצעו, חלו או הפכו לבעלי מום. במטרה לסייע להם הוקם ביוני 1920, "הוועד הציבורי היהודי לעזרת נפגעי הפוגרומים" (ЕКОПО). הוא הורכב מ-16 ארגונים ומפלגות שכל אחד מהם שלח שני נציגים.

כחלק מהתהפוכות שאחרי המהפכה איבדו מאות אלפי יהודים את מקורות הפרנסה שלהם, הוגדרו כבלתי-יצרניים ולפיכך איבדו את זכויות האזרח שלהם (лишенцев). לצורך פתרון הבעיה הייתה שאיפה להסב אותם לחקלאות ולשם כך הוקמה רשות ממלכתית - הקומזט.

אוזט הוקם בין השאר ביוזמת יורי לארין(אנ') (מיכאל לוריא) שרצה לכונן תנועה ציבורית לצד רשות ממלכתית (הקומזט), כי ארגון ציבורי יהודי יוכל לפנות לגורמים ציבוריים יהודיים מחוץ לברית המועצות. לוועידה הראשונה של ה'אוזט', שכונסה בנובמבר 1926, באו, נוסף על הצירים המקומיים, גם אורחים רבים מחוץ לארץ שהתעניינו בנושא הסבת היהודים לחקלאות ואף הביעו אהדה לתהליך המיועד. במושב הפתיחה של הוועידה נשא מיכאיל קלינין נאום, שבו הכריז על הצורך הדחוף לקיים את הלאומיות היהודית העצמית על ידי המושבות החקלאיות וריכוז היהודים במקום אחד וקרא להסב מאות אלפים יהודים לאוכלוסייה של איכרים וחקלאים יצרניים.

בדצמבר 1930 התקיימה הוועידה השנייה (והאחרונה) של "אוזט" במטרה להחליט האם לקיים את ההתיישבות היהודית בחצי האי קרים או במה שיהפוך למחוז היהודי האוטונומי (בירוביג'ן). בתור החלטת פשרה, הוחלט לקדם את ההתיישבות בשני האזורים.

בשיא כוחו היו באוזט קרוב לחצי מיליון חברים. במשך שנות פעילותו הסתייע "אוזט" בארגוני ידידים בארצות שונות – "איקור" (אנ') ו-"אמביג'ן"[1] בארצות-הברית, "פרקאר" בארגנטינה, "הקרן ההתיישבותית היהודית" בדרום-אפריקה, "הוועד המאוחד לשם תמיכה בהתיישבות היהודית בברית-המועצות" באנגליה, "החברה לשם תמיכה בהתיישבות היהודית" בלטביה ו"אגרו ג'וינט" (The American Jewish Joint Agricultural Corporation הידוע בקיצור כ-Agro-Joint) שתמיכתם התמקדה במושבות היהודיות בקרים ובאוקראינה.

הופקו לפחות שני סרטי תעמולה[2] שהוקרנו בארצות הברית ובין יהודי אירופה במטרה לגייס תרומות לאוזט ופעילותו.

ב-1938, כחלק ממסע הטיהורים של סטלין, פורק האוזט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב לבבי-בביצקי‬ - אוזט געזערד (חברה לסידור חקלאי של יהודים עמלים בברית המועצות), "העבר" טז (תשכט) עמ' 118-130 ‬‬

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ American Committee for the Settlement of Jews in Birobidjan - Ambidjan
  2. ^ Еврей на земле