קומזט

קומזט (ברוסית: Комзет, ראשי תיבות של Комитет по земельному устройству еврейских трудящихся - הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות שליד נשיאות מועצת הלאומים של הוועד הפועל המרכזי של ברית-המועצות) היה ארגון סובייטי שהוקם ב-29 באוגוסט 1924‏ המטרה העיקרית של הקומזט הייתה למשוך את האוכלוסייה היהודית ברוסיה הסובייטית לעבודה יצרנית בחקלאות, יעדים אחרים היו קבלת סיוע כספי מהפזורה היהודית ומתן אלטרנטיבה לציונות ליהודי ברית המועצות. קומזט הקים מספר מושבות חקלאיות יהודיות בברית המועצות והיה לו תפקיד משמעותי בהקמת המחוז היהודי האוטונומי. הארגון פורק ב-1938.

רקע

על פי תזכיר של יואל גולדה מ-1923 היהודים הוגבלו על ידי הצארים לתחום המושב ולמגוון תעסוקה מוגבל. אחרי המהפכה הרוסית, האיכרים השתלטו על הקרקעות והפועלים על בתי החרושת. עתודת איכרים ובעלי מלאכה כפריים הגיעה אל בתי החרושת ומילאה את השורות. לאותם יהודים שעסקו במסחר, תיווך, מלאכה זעירה ועיסוקים דומים לא נמצאה דרך להשתלב בתעשייה או בכפרים ולכן הדרך להפוך אותם ליצרנים היא למצוא קרקעות לא מעובדות שניתן להכשירן לעיבוד חקלאי ולתת להם קרקעות אלו.

בסוף 1923 הגיש גם אברהם בראגין (Abraham Bragin) תזכיר באותו נושא, והציע לרכז את החקלאים היהודים באזורים שבהם יש קרקעות פנויות כדוגמת חופי צפון מזרח הים השחור, צפון חצי האי קרים וחלק מערבות אוקראינה, מקומות בהם יוכלו היהודים לגדל טבק וגפנים. על מנת לממן את הקמת היישובים ופרנסת תושביהם בשנים הראשונות חשב בראגין שאפשר לפנות לגופים יהודים כמו הג'וינט.

גרגורי ברוידו (Бройдо, Григорий Исаакович) שהיה סגן הנארקומנאץ ׁ(Наркомнац), כלומר סגן הקומיסר העממי ללאומים של הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה (כלומר סגנו וממלא מקומו של סטלין) הגיש גם הוא תזכיר בסוף 1923 בו תמך בתזכירו של בראגין וקרא למדיניות אקטיבית בנושא סידור מספר רב של יהודים על הקרקע. הוא היה הראשון שהעלה בתזכיר את הטיעון שחוץ מפתרון הבעיה של אי-פרודוקטיביות של האוכלוסייה עליה מדובר, סידור כזה יהיה משקל נגד לציונות ויזכה לתמיכה של יהודים בארצות המערב. תמיכה שתתבטא גם בכסף שייתרם או יינתן כהלוואה למטרה זו. על מנת לנהל את הכסף הציע להקים ועד ציבורי מיוחד לנושא זה.

גם היבסקציה שקיבלה את תזכירו של בראגין תמכה בהקמת גוף שיטפל בהתיישבות חקלאית של יהודים.

בתחילת 1924 הקים הפוליטביורו וועדה שפרסמה באפריל המלצה להקים גוף מרכז לנושא, הוא הקומזט שהוקם ב-29 באוגוסט 1924.

פעולות

הקומזט התכנס כבר בספטמבר 1924 לישיבה ראשונה והציג לעצמו כמטרה להסב כ-100,000 משפחות יהודיות לעסוק בחקלאות.

הקומזט ניסה לקבל הקצאת רצף קרקעות בגדתו המזרחית של ים אזוב אולם רצף התנגדויות, הן של השלטונות המקומיים והן של פקידי הקומיסריון לקרקעות מנעו זאת. קומזט הצליח להקים מספר קולחוזים באוקראינה, בקרים ובמחוז סטברופול אולם לא הצליח להקים גושי התיישבות. לפיכך אימץ הקומזט את רעיון האוטונומיה היהודית במזרח ופעל להשגתה.

במרץ 1928 אישרה נשיאות הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות את בקשת "קומזט" והחליטה על יצירת החבל היהודי האוטונומי.

מבין היישובים שהוקמו על ידי הקומזט על אדמות שהוקצו לו:

• קבוצת היישובים קאלינינדורף/קאלינינסק עם היישוב "שדה מנוחה הגדולה" כמרכז אדמיניסטרטיבי בחבל חרסון ועוד 16 יישובים יהודים סביבו, במהלך השנים עלה מספר היישובים היהודים עד ל-35
• קבוצת היישובים נייזלאטופול שקיבלה אדמות ממחוז מאריופול וממחוז זאפורוז'יה. התאגדה סביב 12 יישובים יהודים קיימים והתרחבה ל-22 יישובים
• קבוצת היישובים סטלינדארף במחוז קריבוירוג הוקמה ב-1930

מנהיגות

בראש הקומזט עמדה וועדה שהורכבה מנציגי גופים שונים.

• יו"ר - פטר סמידוביץ (Пётр Гермогенович Смидович)
• סגן וממלא מקום - רקובסקי

חברים (לא כולם יחד)

• אסתר פרומקין (מלכה ליפשיץ; 1943-1880) ממנהיגי הבונד.
• שמעון דימנשטיין, הקומיסר לעניינים הלאומיים של היהודים, היה בין יוזמי הקומזט
• מרטין ינוביץ' לאציס (1938-1888) ישב בהנהלת ה'קומזט' מטעם הוועד הפועל המרכזי של ברית–המועצות.
• אלכסנדר סמירנוב ישב בהנהלת ה'קומזט' מטעם הקומיסריון לענייני החקלאות.
• אברהם מרז׳ין (1937-1880) לשעבר חבר הבונד ועבר אל הבולשביקים בין הראשונים. עמד בראש המחלקה היהודית בנארקומנאץ. היה חבר הלשכה המרכזית של היבסקציה ואחר כך היה מזכיר הקומזט.
• מ. ליטבינב
• ל. קרסון
• א. שינמן
• ורזין
• אהרון ויינשטיין
• יואל (יולי) גולדה - אגרונום, החליף את משה ברמן בניהול חוות כנרת וכשנה וחצי מאוחר יותר פרש מהניהול וחזר לרוסיה, הוא היה פעיל מרכזי הן באורט והן בלשכה המרכזית של היבסקציה, גולדה נרצח בטיהוריו של סטלין ברוסיה
• אלכסנדר צ'מריסקי (טשעמעריסקי), מזכיר הלשכה המרכזית של היבסקציה במוסקבה, שהיה בעברו חבר במפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה
• אנצלוביץ'
• יורי לארין
• מיכאיל בולשאקוב
• אלייניקוב
• בראגין
• ליובארסקי
• חייקין

ראו גם

• אוזט
• ההתיישבות היהודית החקלאית במחוז חרסון

לקריאה נוספת

• חקלאים יהודים בערבות רוסיה ספריית הפועלים, 1965, עמ' 134
• מתתיהו מינץ מערבות אוקראינה וקרים לארץ תלאובות – בירוביג'אן: לתולדות הכמיהה הלאומית של הייבסקציה לרפובליקה יהודית ישראל, חוברת 21, אביב תשע"ג, 2013, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן
• יונתן דקל-חן, מחנה משותף?: קואופרציה בהתיישבות היהודית החקלאית ברוסיה ובעולם 1880-1941, מאגנס, 2008, עמ' 90, 116-117