אולריך וילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונרד אולריך זיגמונד וילה
Conrad Ulrich Sigmund Wille
אולריך וילה
לידה 5 באפריל 1848
העיר החופשית המבורג Flag of Hamburg.svg
פטירה 31 בינואר 1925 (בגיל 76)
מיילן, שווייץ שווייץשווייץ
השתייכות צבא שווייץ
תקופת שירות 1867-1925
דרגה גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הצבא השווייצרי
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קונרד אולריך זיגמונד וילהגרמנית: Conrad Ulrich Sigmund Wille;‏ 5 באפריל 184831 בינואר 1925) היה איש צבא שווייצרי, אשר שימש כמפקד צבא שווייץ במהלך מלחמת העולם הראשונה. היה אחד מארבעת האנשים היחידים בהיסטוריה שקיבלו דרגת גנרל בצבא שווייץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילה נולד בהמבורג שהייתה אז עיר חופשית, ב-5 באפריל 1848, להורים שווייצרים ממוצא גרמני. הוא התחנך בציריך, ולמד משפטים באוניברסיטת ציריך. ב-1867 התגייס לצבא שווייץ, ושרת בכוחות הארטילריה. הוא נשא חן בעיניו של מפקד כוחות הארטילריה הפדרלי הנס הרצוג, ותודות לכך התקדם במהירות. הוא החל לפרסם מאמרים בכתבי עת צבאיים אשר בהם טען שצבא שווייץ זקוק לרפורמה מיידית בתחום החינוך. הוא הועבר לחיל החינוך, וביצע רפורמה מקיפה בחיל הפרשים השווייצרי. הוא טען שיש להפוך את הצבא השווייצרי שהיה עד אז צבא מיליציוני בעיקרו, לצבא מודרני המבוסס על המודל הפרוסי. ב-1885 הוא הועלה לדרגת אוברסט, והתגלע סכסוך חריף בינו לבין המפקד העליון של הפרשים אוברסט גוטליב זנדר. הסכסוך הסתיים כאשר זנדר פרש מהצבא ב-1891. עם זאת, ב-1896 אילצו התככים הפוליטיים גם את וילה להתפטר מתפקידיו בחיל החינוך.

הוא הועבר ללמד היסטוריה צבאית, ארגון צבאי, טקטיקות וחינוך צבאי במחלקה למדעי הצבא של המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה בציריך. ב-1900 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-6, וב-1901 מונה לעורך הראשי של העיתון אלגמיינה שווייצריש מיליטר-זייטונג. בתפקידו כמפקד הדיוויזיה ה-6 הוא התבלט בעיקר בשל המשמעת הרבה שהפגינו אנשיו, ובשל התרגילים רחבי ההיקף שערך. הרפורמה הצבאית שהועברה בשווייץ ב-1907 הושפעה מאוד ממאמריו. ב-1912 הוא הוביל את התמרונים הצבאיים שנערכו לכבוד ביקורו של וילהלם השני, קיסר גרמניה בשווייץ.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה שווייץ מוקפת במדינות לוחמות. הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית מחד, וצרפת וממלכת איטליה מאידך. בשל כך, התגבר החשש שהמלחמה תזלוג לשווייץ. ב-3 באוגוסט 1914 וילה מונה כמפקד העליון של הצבא, ובמסגרת זו הוא הועלה לדרגת גנרל. דרגה זו מוענקת בשווייץ רק בעתות משבר, והיא מבוטלת כאשר המשבר מסתיים. בעתות שלום הדרגה הגבוהה ביותר בצבא שווייץ היא "מפקד קורפוס". בחירתו לתפקיד הייתה שנויה במחלוקת, כיוון שהוא נודע כגרמנופיל מושבע, ולא היה אהוד בקרב דוברי הצרפתית והאיטלקית במדינה. ב-20 ביולי 1915 הוא עורר סערה כאשר הציע להצטרף למלחמה לצד מעצמות המרכז. ב-1916 שני אוברסטים גרמנים בצבא שווייץ יירטו הודעות מוצפנות רוסיות, והעבירו אותן לגרמנים והאוסטרים. כאשר התפרסם הדבר, הורה וילה להעניק לאוברסטים 20 ימי מעצר. עונש שנתפס כבלתי מספק. בנוסף על כך, היה על וילה להתגבר גם על בעיות נוספות שצצו בעקבות המלחמה, כמו מהומות קומוניסטיות שפרצו בשווייץ בהשראת המהפכה הרוסית, והשפעת הספרדית שפגעה גם בשווייץ.

לאחר סיום המלחמה המשיך לשרת בצבא עד מותו ב-31 בינואר 1925 בגיל 76. הוא היה נשוי לרוזנת קלרה פון ביסמרק (1851-1946). היא ילדה לו שתי בנות ושלושה בנים. בנו הבכור, אשר נקרא אף הוא אולריך, התגייס גם כן לצבא והגיע לדרגת מפקד קורפוס. כמו אביו, הוא נודע בדעותיו הגרמנופיליות, ושמר עליהן אף בשנות מלחמת העולם השנייה. הדבר הביא אותו למתחים רבים עם הגנרל הפרו-צרפתי אנרי גיזאן. נכדתו הייתה הסופרת המפורסמת אנמארי שוורזנבאך, ידידה של האחים אריקה וקלאוס מאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולריך וילה בוויקישיתוף
  • אולריך וילה במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית) (זמין גם בצרפתית ואיטלקית)