אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק

אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק
Ulrikke Eleonore af Danmark
	אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק
לידה	11 בספטמבר 1656; קופנהגן, ממלכת דנמרק
פטירה	26 ביולי 1693 (בגיל 36); ארמון קרלברג, סולנה, ממלכת שוודיה
מדינה	דנמרק, שוודיה
מקום קבורה	כנסיית רידרהולם
בן זוג	קרל האחד עשר, מלך שוודיה
שושלת בית אולדנבורג
תואר	נסיכת דנמרק
אב	פרדריק השלישי, מלך דנמרק
אם	סופיה אמליה מבראונשווייג-לינבורג
צאצאים	ראו בהמשך
חתימה

אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק (בדנית: Ulrikke Eleonore af Danmark; ‏11 בספטמבר 1656 – 26 ביולי 1693), הייתה בתו של פרדריק השלישי, מלך דנמרק ואשתו של קרל האחד עשר, מלך שוודיה.

ביוגרפיה

אולריקה אלאונורה נולדה ב-11 בספטמבר 1656 בקופנהגן, לפרדריק השלישי, מלך דנמרק ולסופיה אמליה מבראונשווייג-לינבורג, בתם של גאורג, דוכס בראונשווייג-לינבורג ואנה אלאונורה מהסן-דרמשטדט.

בשנת 1675 התארסה אולריקה אלאונורה עם קרל האחד עשר, מלך שוודיה, בניסיון להחליק איבה ארוכת שנים, אך מלחמת סקונה פרצה עד מהרה. במהלך המלחמה, רכשה אולריקה אלאונורה מוניטין של נאמנות לשוודיה, על ידי כך שגילתה חיבה כלפיה שבויי המלחמה השוודים. היא משכנה את תכשיטיה, כולל גם את טבעת האירוסין שלה, כדי לדאוג להם. מעלותיה האישיות ומעשי הצדקה שלה בכל תקופת כהונתה כמלכה, גרמו לעם השוודי לחבב אותה וכך הם התגברו על הקשיים שנבעו ממוצאה הדני. בדיוני המשא ומתן לשלום בין שוודיה לדנמרק שהתקיימו בשנת 1679, היו הנישואין בין קרל לבינה חלק מסדר היום והם אושרו ב-26 בספטמבר 1679, וב-6 במאי 1680 נערך טקס הנישואים שהיה קצר וצנוע.

קרל ואולריקה אלאונורה היו שונים זה מזה. קרל אהב לבלות את זמנו הפנוי בציד וברכיבה, בעוד שאולריקה נהנתה מקריאה ומאמנות. היא תיזכר בעיקר בשל פעילות הצדקה שלה. פעילותה גם הייתה מוגבלת עקב מצב בריאותה הרופף ועקב הריונותיה הרבים. קרל היה מלך מאוד פעיל ועסוק וכאשר הוא נעדר כדי לפקח על חייליו או כדי לבלות, הייתה אולריקה אלאונורה לעיתים קרובות בודדה ועצובה. הנישואין עצמם נחשבו כמוצלחים, והמלך והמלכה חיבבו זה את זה. כמלכה, הייתה אולריקה אלאונורה מעורבת מעט מאוד בחיים הפוליטיים, ודמותה של חמותה הדוויג אלאונורה מהולשטיין-גוטורפ הטילה עליה צל כבד. במהלך התהליך לביטולם של תוארי האצולה, ניסתה אולריקה אלאונורה לדבר בשמם של אלה שרכושם הופקע על ידי הכתר, אך המלך אמר לה שהסיבה שהוא נשא אותה לאישה היא לא רצונו לשמוע את עצותיה הפוליטיות. תחת זאת, היא סייעה לאלה שרכושם הופקע על ידי מתן פיצוי כספי בסתר מתקציבה האישי. אף על פי כן, אמונו האישי של קרל בה גבר בה עם הזמן, ובשנת 1690 נקב קרל בשמה כעוצרת לעתיד, במקרה שבנו יירש את כסאו לפני הגיעו לגיל הבגרות, אך לבסוף מתה אולריקה אלאונורה ארבע שנים לפני קרל. בעת מותה היא תמכה כספית בכ-17,000 אנשים, ונאמר שעל ערש דווי התוודה קרל באוזני אמו, שמאז מותה של אולריקה אלאונורה הוא לא היה מאושר כלל.

אולריקה אולאונורה האם הייתה אישה חולנית והריונותיה הרבים שברו אותה בסופו של דבר. בשנת 1693, התדרדר מצב בריאותה, וקרל הקדיש סוף סוף את זמנו לטיפול בה. ב-26 ביולי אותה שנה מתה אולריקה אלאונורה בארמון קרלברג, סולנה, ומותה השפיע קשות על קרל, והוא מעולם לא התאושש מכך.