אוסקר אורסאג

אוסקר אורסאג
Országh Oszkár

אין תמונה חופשית
לידה	28 ביולי 1883 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 בדצמבר 1959 (בגיל 76) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Oesterreicher Oszkár
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופא, רופא ריאות, מנהלן בית חולים

אוסקר אורסאג (במקור עד 1903 אסטרייכר-Oesterreicher, בהונגרית: Országh Oszkár;‏ בודפשט, 28 ביולי 1883 – בודפשט, 11 בדצמבר 1959) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא ריאות, מנהל מחלקה, מנהל בית חולים ורופא ראשי, בעל תואר "יועץ בריאות ראשי".

קורות חייו

אוסקר אסטרייכר נולד במשפחה יהודית כבנם של מור אסטרייכר, סוחר יליד מורביה ושל ארנסטינה פאלק. הוא סיים את בחינות הבגרות בגימנסיה המלכותית הממלכתית ההונגרית הראשית ברובע 7 (1901). הוא המשיך את לימודיו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (1901–1906). היום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד. בשנת 1905, מונה, כמתמחה ללא שכר במכון לפתולוגיה מספר 1 של האוניברסיטה. בשנת הלימודים האקדמית 1905/1906 זכה בפרס הג'ש (Hőgyes) של 140 כתרים.

לאחר השגת התעודה שלו הוא היה מתמחה ללא שכר בקליניקה לרפואה פנימית, ולאחר מכן בין 1908 ל-1910 היה מתמחה ללא שכר במרפאה הפנימית מספר 3. הוא ערך סיור לימודים ארוך באוסטריה, גרמניה ושווייץ. לאחר שובו הביתה, ביולי 1910, נבחר לרופא הראשי של הסנטוריום של המלכה ארז'בט (סיסי) בבודאקסי ומ-1 בנובמבר 1923 הפך ללמנהל הכללי וגם לרופא הראשי של המוסד ולסגן המזכיר הכללי של אגודת הסנטוריום. במאי 1923, על פי הצעתו של שר הרווחה והעבודה המלכותי ההונגרי, הוענק לו תואר "יועץ בריאות" כהוקרה על עבודתו היעילה בתחום שירותי הבריאות הציבוריים. בדצמבר 1928 קיבל את התואר "יועץ בריאות ראשי".

בשנים 1928–1929 בילה חודשיים וחצי בהודו. ב-1942 אולץ להתפטר מתפקידו כמנהל המוסד והרופא הראשי (בשל החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), אך אחרי המלחמה בין השנים 1946–1948 ניהל שוב את המוסד.

• מאז הקמתו ב-1913 היה המזכיר הראשון של איגוד הרופאים ההונגריים לשחפת.
• כאזרח ששילם הכי הרבה מיסים בעירו, הוא היה חבר במועצת העיר של בודאקסי

אשתו היא אילונה ארז'בט אנה בוניש (1907–1997), בתם של אישטוואן בוניש ושל מריה קולאר, איתה התחתן בבודפשט ב-3 בדצמבר 1934.

מחקריו ופרסומיו

• Új, egyszerű spórafestő módszer. (Orvosi Hetilap, 1905, 26.)
• A typhus-allergiapróbák diagnostikai értékéről. (Orvosi Hetilap, 1908, 18.)
• A Porges-Meier-, Klausner- és Levadits-féle syphilisreactiók klinikai értékéről. Kentzler Gyulával. (Orvosi Hetilap, 1908, 22.)
• Vizsgálatok a vérsavó és a savós folyadékgyülemek fehérjetartalma között lévő összefüggésről. Engel Károllyal. (Magyar Orvosi Archivum, 1908, 27.)
• A tüdőgangraenás köpet fehérje-tartalma. (Magyar Orvosi Archivum, 1909, 19.)
• A téli sportok hatása az emberre. (Turistaság és Alpinizmus, 1910, 6.)
• Vérelváltozások tabesben. (Orvosi Hetilap, 1910, 40.)
• A tatabányai typhusjárvány alkalmával végzett bakteriológiai, serologiai és haematologiai vizsgálatok. Kentzler Gyulával. (Magyar Orvosi Archivum, 1911, 11.)
• A tatabányai typhusjárvány. Kentzler Gyulával. (Orvosi Hetilap, 1911, 16–17.)
• A tuberkulózis elterjedése és az ellene való küzdelem Magyarországban. (Magyar Figyelő, 1912, 3.)
• A gümőkórellenes küzdelem a drezdai közegészségi kiállításon. (Orvosi Hetilap, 1912, 6.)
• A tüdőcsúcs körülírt emphysemája. (Orvosi Hetilap, 1912, 35.)
• Az albumosementes tuberculin értékéről. Spitzstein Izidórával. (Orvosi Hetilap, 1912, 39.)
• Báró Korányi Frigyes. Nekrológ. (Magyar Figyelő, 1913, 2.)
• Az izomzat villamos ingerlékenysége mesterséges pneumothorax eseteiben. (Orvosi Hetilap, 1913, 52.)
• A tüdősyphilis diagnostikájának és gyógyításának néhány kérdéséről. (Orvosi Hetilap, 1914, 13.)
• A tuberkulózis elleni küzdelem és a háború. (Magyar Figyelő, 1915, 2.)
• Orvosi tanácsok volt sanatóriumi betegek részére. (Jó Egészség, 1915, 3.)
• A tüdőtuberculosis gyógyulása a különböző évszakokban. (Orvosi Hetilap, 1916, 32–33.)
• A tüdőtuberkulózis diagnostikája. (Orvosképzés, 1917, 3–5.)
• A subfebrilitásról. (Orvosképzés, 1922, 1.)
• A vegetatív idegrendszer és a harántcsíkolt izomzat közötti összefüggés kérdéséhez. (Orvosképzés, 1925, 1.)
• Jacobaeus-féle synecholysissel befolyásolt mesterséges légmell esete. (Gyógyászat, 1926, 33.)
• A véralvadás gyorsításának új módszere. Alföldy Józseffel. 1926
• A tuberculosis tanának haladása. Szerk. Országh Oszkár. Budapest, 1927
• Pleuritis mediastinalis syphilitica. (Orvosi Hetilap, 1928, 20.)
• Adatok a tuberculosis és klima kérdéséhez. (Orvosi Hetilap, 1933, 39.)
• Adatok a mikroklíma jelentőségéhez. (Orvosi Hetilap, 1938, 16.)
• A tüdő és légmell hőmérsékletének kísérletes vizsgálata. Dubóczky Bélával. (Orvosi Hetilap, 1939, 46.)

לקריאה נוספת

• A magyar társadalom lexikonja. A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, Budapest, 1930. (לקסיקון יברתי הונגרי)
• Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנדראש גרגיי:רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט. הוצאת מכבי. 2001
• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת.

ביבליוגרפיה

• Ki-kicsoda? Kortársak lexikona, h. n. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., é. n. [1937]
• Keresztény magyar közéleti almanach I–II. [III. köt. Erdély, IV. köt. Délvidék.]. Fel. szerk. és kiadó Hortobágyi Jenő. Budapest, 1940.
• A magyar legújabb kor lexikona. A magyar feltámadás könyve 1919–1930. Szerk. Kerkápoly M. Emil., Európa Nyomda, Budapest, 1930.