אורי שרגא פייבל שרייאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אורי שרגא פייבל הלוי שרייאר (תקע"ט, 1819 - ליל ה' בכסלו ה'תרנ"ט, 18 בנובמבר 1898) היה רב גליציאני, דיין ומהדיר ספרים. נשיא הכבוד של כמה תנועות ציוניות בגליציה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבוהורודצ'אני לישראל משה שרייאר, סוחר עצים גדול; ולרוניה טובה, דור שלישי לרבי אורי פייבל מדובינקה מחבר הספר "אור החכמה".

עם מות אביו בילדותו, התדרדר מצבה הכלכלי של המשפחה והם התפרנסו בדוחק מחנות מכולת שפתחה האם. הילד הוכר כ"עילוי" ואמו שלחה אותו לבית המדרש המקומי. בבית המדרש הכיר אותו רבי אברהם דוד מבוטשאטש שעבר במקרה בעיר ושכנע את אמו למסור אותו לידיו לחינוכו ולימודו. הוא נסע עמו לבוטשאטש וגדל בביתו כאחד מבניו. בהמשך ההדיר והדפיס את ספריו של רבו זה כשהוא עורך את הגהותיו וחידושיו מסביב להם.

בילדותו שידך אותו רבו לבתו של אחד מנגידי בוצ'אץ', אליהו צבי גוטפריד, שקיבל על עצמו את פרנסת הילד עד לנישואיו. על חשבונו נשלח הילד לפודהייצה ללמוד אצל הרב נטע מלר, רב מפורסם ואחד משלושת הרבנים היחידים שנסמכו לרבנות בידי רבי משולם איגרא. בהמשך נסע ללמוד אצל רבי שמחה יואל רובינשטיין מחבר "חלת לחם" שהתגורר בבוברקה הסמוכה ללבוב. בעת לימודיו בבוברקה נקלע פעם עם רבו ללבוב, רבו נהג לשוחח בלימוד עם רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא, והשנים הכירו את הילד, התרשמו ממנו והסכימו שיישאר ללמוד תחת השגחתם עם יצחק אהרן איטינגא שהיה צעיר ממנו בשנים ולימים כינה אותו בתשובותיו "מורי ורבי". בגיל 16 שב לבוצ'אץ' ולמד במשך שנתיים בחברותא עם רבו-מאמצו, לאחר שנתיים אלו נישא לארוסתו לבית גוטפריד והמשיך בלימודיו עם רבי אברהם דוד. במקביל החלה אשתו לפתח בית מסחר וזכתה להצלחה רבה. לאחר פטירת רבו סירב להצעת רבנות מכובדת בבוצ'אץ' והעדיף להתפרנס מבית המסחר שניהלה אשתו וללמוד בלא מחויבות ציבורית בבית המדרש. אך לאחר שריפה שפרצה בבוצ'אץ' בשנת תרכ"א (1861) וכילתה את בית המסחר, ניאות לקבל מינוי לרבנות עיר הולדתו בוהורודצ'אני (בראטשין).

כפי הנראה העריכוהו בני דורו עד מאוד, עד כדי כך שנקרא לשמש כבורר בסכסוך שנתגלע בקהילת סיגט שבהונגריה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שרוב חידושיו עוסקים בספרי רבו, הודפסו הם בתוך הספרים הללו, והם נקראים - גידולי הקדש ומקדש מעט על הספר דעת קדושים.

  • ספר נוסף שיצא לאור בנפרד הוא הספר משמרת הקודש - הוספות ותשובות העוסקות בענייני הספר דעת קדושים ושאר עניינים.
  • אוהב משפט הוא ספר העוסק בפולמוס הידוע שהתרחש בקהילת סיגט שרבי אורי שרגא פייבל שימש כאחד הבוררים בו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו