מרדכי זאב איטינגא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 - ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלבוב לרב יצחק אהרן סג"ל איטינגא שהיה מחסידיו של החוזה מלובלין, ולאסתר בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב. במשך שנים ארוכות למד עם קרוב משפחתו רבי יוסף שאול נתנזון שהיה בנו של בן-דודו וגם גיסו. מלימודם המשותף הדפיסו את הספר "מפרשי הים" על ספרו של דודם המשותף, רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין, "הים התלמוד". ואת החיבור נר מערבי על התלמוד הירושלמי (הכולל את מסורת הש"ס, תורה אור ונר משפט עין מצווה) בדומה למלאכתם של רבי יהושע בועז ורבי ישעיה פיק ברלין בחיבורם הדומה על התלמוד הבבלי[1]. בנוסף, כתב הרמ"ז איטינגא את הערות "גליון הש"ס" על הירושלמי, בעוד גיסו כותב את "ציון ירושלים". כן הדפיסו בצוותא את הספרים "מאירת עיניים" על הלכות טרפות, ו"מגן גיבורים" על שולחן ערוך אורח חיים. ספר שו"ת שחיברו יחד בשם "שבת אחים" לא נדפס. מלבד ספרים אלו נדפס מכתביו גם שו"ת "מאמר מרדכי".

דרכם של שני הגיסים נפרדה לאחר הבחירות לרבנות לבוב בשנת ה'תרי"ז (1857), בה התמודדו זה מול זה. לאחר הבחירות סירב רמ"ז איטינגא לקבל משרה רבנית במקומות אחרים ונשאר ללמוד בבית המדרש שלו בלבוב. במשך שנים שימש כנשיא כולל עסטרייך-גאליציא, עד פטירתו בב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רי"ש נתנזון ורמ"ז איטינגא, ‏הקדמות לחיבור "נר מערבי", בראש מהדורת התלמוד הירושלמי דפוס וילנה תרפ"ו, באתר HebrewBooks.
  2. ^ שבר בת עמי, הלבנון, 6 באוגוסט 1863.