אורלן (חליפת חלל)
אורלן (ברוסית: Орлан - עיטם) היא סדרת חליפות חלל שתוכננה ונבנתה על ידי NPP זבזדה. החליפות שימשו ומשמשות לביצוע הליכות חלל במסגרת תוכנית החלל הרוסית, ממשיכתה של תוכנית החלל הסובייטית, ושימשו גם סוכנויות חלל נוספות, כולל נאס"א. אחת הגרסאות של חליפת החלל אורלן משמשת את תוכנית החלל הסינית.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חליפת החלל הראשונה בסדרה הייתה ה-LOS (Lunar orbit suit - חליפה למסלול סביב הירח), שפותחה עבור משימות סובייטיות אל הירח. פיתוח החליפה בחל ב-1967 והסתיים ב-1971 עם ביטול התוכנית הסובייטית להנחתת אדם על הירח.
הדגם השני בסדרה היה האורלן-D, שפיתוחו החל ב-1969 ונמשך עד ל-1977. ב-20 בדצמבר 1977 בוצעה הליכת החלל הראשונה באמצעות האורלן-D בתחנת החלל סאליוט 6, במהלך משימת סויוז 26. דגם D יצא משימוש ב-1984 לאחר ששימש גם בסאליוט 7.
האורלן-DM נכנס לשימוש לראשונה ב-2 באוגוסט 1985 בתחנת החלל סאליוט 7. בהמשך שימש הדגם גם בתחנת החלל מיר עד ליציאתו משימוש ב-1988.
האורלן-DMA נכנס לשימוש בנובמבר 1988 בתחנת החלל מיר, והמשיך לשמש בתחנה עד ל-1997.
האורלן-M נכנס לשימוש בתחנת החלל מיר ב-1997 והמשיך ושימש גם בתחנת החלל הבינלאומית עד ל-2009.
האורלן-MK נכנס לשימוש ב-2009 בתחנת החלל הבינלאומית, והוא צפוי לשמש בה עד לכניסת הדגם הבא, ה-MKS, לשימוש בסביבות 2015.
חליפות החלל מסוג אורלן שימשו טייסי חלל סובייטים, רוסיים, אמריקאיים, אירופאים וסיניים. בסין נקראת חליפת החלל (גרסה של האורלן-M) בשם "האיינג" (海鹰) - התרגום המילולי הסיני לעיטם.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלפות החלל אורלן הם חצי קשיחות - פלג הגוף העליון והקסדה לא ניתנים להזזה או לסיבוב, אך הזרועות ניתנות להזזה. בשונה מחליפות החלל האמריקאיות, את חליפות החלל מסוג אורלן לא לובשים, אלא ניכנסים לתוכם דרך פתח בגב, שלאחר סגירתו מורכב עליו מכל החמצן. צורת "לבישה" זו הופכת את תהליך ההכנה להליכת החלל לקצרה (כ-5 דקות בלבד) ופשוטה.
אספקת החמצן לחליפת החלל אורלן-D, וכן התקשורת עם הקוסמונאוט שבחליפה, נעשתה דרך צינור שחיבר את החליפה אל החללית ממנה יצאו להליכת החלל. החל מהאורלן-DM תוכננו החליפות כך שהן יכולות לפעול עצמאית.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]LOS | D | DM | DMA | M | MK | MKS | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יצרן | NPP זבזדה | ||||||
משימות[3][4] | יועד לשמש במשימות סובייטיות אל הירח | שימש בין 1977 ל-1984 בסאליוט 6 ו-7 | שימש בין 1985 ל-1988 בסאליוט 7 ובמיר | שימש בין 1988 ל-1997 במיר | שימש בין 1997 ל-2009 במיר ובתחנת החלל הבינלאומית | שימש צוות תחנת החלל הבינלאומית עד 2009 | בשימוש בתחנת החלל הבינלאומית החל מ-2018 |
ייעוד | ביצוע פעילות חוץ רכבית (EVA) | ||||||
לחץ[3] | 5.8 PSI | ||||||
משקל[3][4] | 59 ק"ג | 73.5 ק"ג | 88 ק"ג | 105 ק"ג | 112 ק"ג | 120 ק"ג | 110 ק"ג |
זמן פעילות[3][4] | 5 שעות | 5 שעות | 6 שעות | 7 שעות | 7 שעות | 7 שעות | 7 שעות |
דגמי אימונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לדגמים שצוינו לעיל, ישנם עוד שלושה דגמים המשמשים לאימון טייסי החלל:
- GN - משמש לאימונים בבריכות מים (בהן אפשר לדמות מצבי חוסר כבידה)
- T - משמש לתרגול הפרוצדורות במנעל אוויר
- V - משמש לאימוני טיסה במיקרו-גרביטציה
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אורלן D
-
אורלן DMA
-
אורלן M
-
אורלן MK
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ NASA Press Briefings - 9/4/97
- ^ "Orlan Space Suit". Encyclopedia Astronautica.
- ^ 1 2 3 4 Russian Spacesuits
- ^ 1 2 3 RuSpace