אז'ן איזבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אז'ן איזבה
Eugène Isabey
לידה 22 ביולי 1803
פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1886 (בגיל 82)
Montévrain, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eugène Louis Gabriel Isabey עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1823–1886 (כ־63 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות כפר בנורמנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד (22 בינואר 1852) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Laure Lebreton עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Marie Isabey עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אז'ן לואי גבריאל איזבהצרפתית: Eugène Isabey;‏ 22 ביולי 180325 באפריל 1886) היה צייר וליטוגרף צרפתי בסגנון רומנטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד לז'אן-בטיסט איזבה, צייר ידוע שנהנה מחסותה של המשפחה הקיסרית. בנעוריו הוא רצה להיות ימאי, אבל אביו התעקש שילמד ציור, שונה מהמצב הרגיל בו המשפחה בדרך כלל התנגדה לקריירה אמנותית לטובת מקצוע מעשי יותר.

לאחר שלמד עם אביו והעתיק את ציורי המאסטרים הישנים במוזיאון הלובר, בשנת 1824 עבר לנורמנדי ואחרי שנה שלח כמה ציורי נוף לסלון בפריז, לתערוכה הרשמית הראשונה שלו.[1]

בשנת 1831 הוא נבחר ללוות שליחות דיפלומטית למרוקו, בהובלתו של הדיפלומט דה מורנאי, אך הוא סירב בנימוס. הוא בדיוק חזר מנסיעה לאלג'יר, שם צייר סצינות מבצעיות של חיל הים המלכותי, וחשש שהמצב שם עדיין לא יציב לשהייה ממושכת. במקומו נסע חברו, הצייר אז'ן דלקרואה, שיצר למעלה ממאה יצירות שנחשבות כיום לקלאסיקה של אוריינטליזם.

אולם זמן קצר אחר כך, איזבה הפך לצייר חצר של המלך לואי-פיליפ, וקיבל תואר אביר בלגיון הכבוד בשנת 1832.[2]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מציוריו הידועים ביותר נעשה בתקופה זו (1840) המתאר את החזרת שרידי גופת נפוליאון בונפרטה מסנט הלנה על סיפון האונייה בל-פול.[3]

איזבה העדיף לצייר ציורים היסטוריים, סצינות ז'אנר ונופים, אך גם ביצע ציורים רבים המתארים סערות בים וספינות. אולי הדבר משקף את תוכניות הקריירה המסוכלות שלו. במהלך נסיעה באנגליה, היה ידוע שהוא למד את יצירותיו של ויליאם טרנר.

הוא היה מיומן במיוחד בהצגת דקויות בצבעים כהים יותר, קרוב לגוונים של אפור. הוא לקח סטודנטים באופן קבוע. כולל אז'ן בודן, קלרה מונטלבה, יוהאן ברתולד ג'ונגקינד ודורנד-ברגר. בשנותיו המאוחרות יותר, הוא הפך מצייר ימי לצייר של סצנות היסטוריות, בדרך כלל בעלות אופי אלים, כמו טבח, קרב ושוד.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אז'ן איזבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]