אמנת מאסטריכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבניין בו נחתמה האמנה
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אמנת מאסטריכט (רשמית, האמנה על האיחוד האירופי) נחתמה ב-7 בפברואר 1992 במאסטריכט, הולנד, בין חברי הקהילה האירופית, ונכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993, תחת מועצת דלור. האמנה הובילה ליצירת האיחוד האירופי, והייתה התוצאה של דיונים נפרדים על איחוד כלכלי ופוליטי.

האמנה הובילה ליצירתו של האירו, והציגה את מבנה שלושת העמודים (עמוד הקהילה, עמוד מדיניות החוץ והביטחון (CFSP), ועמוד המשפט והפנים). עמוד מדיניות החוץ והביטחון נבנה על יסוד שיתוף הפעולה האירופאי הפוליטי (EPC), אך הוא הוכנס תחת סמכות האמנה והורחב. עמוד המשפט והפנים כלל שיתוף פעולה באכיפת החוק, משפט פלילי, עניינים משפטיים אזרחיים, מקלט והגירה. האמנה הפכה לאבן היסוד של הבנק המרכזי האירופי - הסמכות המוניטרית העליונה של האיחוד האירופי ומנהיג המדיניות המוניטרית של האירו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, הקהילה האירופית (EC) עסקה בעיקר בעניינים כלכליים וענייני סחר. למועצה האירופית ובית הדין האירופי לצדק, שניהם עצמאיים מהממשלות של חברי הקהילה, היה הרבה כוח במערכת. לפרלמנט האירופי, שנבחר ישירות על ידי אזרחי המדינות החברות בקהילה, גם היה כוח מסוים, והממשלות השונות שלטו בשאר הכוח. שיטה זו נקראת שיטת הקהילה, או על-לאומיות, מכיוון שלמוסדות הבינלאומיים שלא נשלטו ישירות על ידי הממשלות היה הרבה כוח והשפעה, וניתן היה לכפות החלטות על חברים בקהילה על ידי דעת הרוב.

יוזמי האמנה שאפו להרחיב את סמכויות הקהילה האירופית בתחום מדיניות החוץ, הביטחון ועניינים פליליים בתוך הקהילה. אולם, מדינות חברות רבות חשבו כי נושאים אלה רגישים מדי כדי שיתנהלו בידי הקהילה האירופית, וכי ההשפעה של הממשלות בנושאים אלה צריכה להיות גדולה יותר מההשפעה של הקהילה האירופית בהם. לפיכך, הציעו שיטה בין-ממשלית, ולא על-לאומית. מדינות חברות אחרות חששו כי שיטה כזו תאיים על הכוח של המוסדות הבינלאומיים העצמאיים (המועצה האירופית, בית המשפט האירופי לצדק והפרלמנט האירופי) ביחס לעניינים הכלכליים שאז נדונו על ידי הקהילה האירופית. לפיכך, פותח המבנה של שלושת העמודים על מנת להפריד בין הנושאים המסורתיים של הקהילה האירופית – הנושאים הכלכליים – לבין הנושאים הביטחוניים, המדיניים והפליליים.

החלטות האמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנה התקבלו מספר החלטות משמעותיות. במסגרת האמנה הפכה הקהילה האירופית לאיחוד האירופי.

ההחלטות התקבלו בהתאם למבנה שלושת העמודים (עמוד הקהילה, עמוד מדיניות החוץ והביטחון (CFSP), ועמוד המשפט והפנים), וכללו בעיקר החלטות שעוסקות בתיאום כלכלי, ביטחוני ודיפלומטי, לצד החלטות מדיניות במגוון נושאים שונים דוגמת איכות הסביבה[1].

אזרחות אירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנה טבעה את המושג "אזרחות אירופית", והגדירה שכל אזרח של מדינה חברה יכול לבחור ולהיבחר לנציגות האירופית של מדינתו[2].

שיתוף פעולה כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האמנה נקבע השימוש, שנכנס לתוקף לבסוף בשנת 1999, במטבע משותף, הוא האירו. בנוסף, האמנה היוותה את הבסיס להקמתו של הבנק המרכזי האירופי בשנת 1998.

כדי לנסות ולהבטיח יציבות כלכלית שתאפשר זאת קיבלו המדינות החברות שתי החלטות[3]:

1. שהיחס של חוב-תוצר לא יעלה על 60%, כלומר, החוב הכולל של מדינה נתונה לא יעלה מעבר ל-60% מהתוצר.

2. בשנה בודדת הממשלה לא תיקח הלוואות בגודל שעולה על 3% תוצר, כלומר, הגרעון של כל מדינה באיחוד לא יכול לגדול מעבר ל-3%.

על פי החישוב של הקהילה האירופית, מדינה שתעמוד בשני הכללים האלו לא צפויה להיכנס לבעיות פיסקאליות, כמו אי עמידה בהחזר חוב. לפיכך, כללים אלו נוצרו במטרה לוודא התנהגות כלכלית אחראית של המדינות החברות בניסיון לסייע למדינות השונות להיות ערבות זו לזו.

חתימתה וכניסתה לתוקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנת מאסטריכט נחתמה ב-7 בפברואר 1992 במאסטריכט שבהולנד, שם התקיימו דיונים סופיים בדצמבר 1991. האמנה הכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993, ותוקנה ושופרה על ידי אמנות מאוחרות יותר.

אישור האמנה לא היה פשוט בכמה מהמדינות. משאל עם בצרפת תמך באמנה ברוב קטן מאוד – 51.05% תמכו בו, ודנמרק דחתה את האמנה המקורית. בבריטניה האישור נעשה על ידי הפרלמנט, שם "מורדי מאסטריכט" כמעט הפילו את ממשלתו של ג'ון מייג'ור בשל נושא זה.

אמנת ליסבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נחתמה בעיר ליסבון שבפורטוגל אמנת ליסבון, שהחליפה את אמנת מאסטריכט ואת הסכם רומא (מכונן השוק האירופי המשותף, 1957) כמסמך היסוד של האיחוד האירופי, תוך שהיא מאמצת חלקים מהחוקה האירופית שנדחתה בשנת 2005. האמנה נכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2009.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנת מאסטריכט בוויקישיתוף
  • ^ אמנת מאסטריכסט, בריטניקה
  • ^ אמנת מאסטריכסט, בריטניקה
  • ^ פרופסור אבי שמחוןאבני פינה: כלכלת ישראל: מהיד המנהלת ליד הנעלמה - שיעור 7, 1:01:03