איזבל מריה, נסיכת פורטוגל
 | |||||||
| איזבל מריה, נסיכת פורטוגל | |||||||
| לידה |
4 ביולי 1801 קואלוז', ממלכת פורטוגל .svg){kind=small} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1876 (בגיל 74) ליסבון, ממלכת פורטוגל .svg){kind=small} | ||||||
| מדינה | ממלכת פורטוגל | ||||||
| מקום קבורה |
מנזר סאו ויסנטה דה פורה  | ||||||
| שושלת בית ברגנסה | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
אביר הצלב הגדול במסדר העיבור ללא חטא של וילה ויצ'וזה | |||||||
  | |||||||
איזבל מריה, נסיכת פורטוגל (בפורטוגזית: Isabel Maria de Bragança, regente de Portugal; 4 ביולי 1801 - 22 באפריל 1876), הייתה בתו של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל והעוצרת של פורטוגל בין השנים 1826–1828.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזבל מריה נולדה ב-4 ביולי 1801 בקואלוז', לז'ואאו השישי, מלך פורטוגל ולקרלוטה ז'ואקינה מספרד, בתם של קרלוס הרביעי, מלך ספרד ומריה לואיסה מפארמה.
עם כיבוש פורטוגל על ידי צבאות נפוליאון בשנת 1807 בעקבות סירובה להשתתף באמברגו על בריטניה, נמלטה המשפחה המלכותית וכל הממשלה הפורטוגלית למושבה ברזיל, שם התיישבו בריו דה ז'ניירו.
בשנת 1821 חזרה איזבל מריה יחד עם הוריה לפורטוגל, בעוד אחיה פדרו נשאר כעוצר הממלכה בברזיל. בשנת 1826 מת אביה ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, ואחיה פדרו הומלך כמלך פורטוגל פדרו הרביעי. אלא שפדרו סירב לעזוב את ברזיל ולשוב לפורטוגל, ואיזבל מריה שלטה בממלכה כעוצרת. הממלכה, שחוקתה משנת 1821 בוטלה עוד בידי ז'ואאו השישי, קיבלה עתה מידי פדרו חוקה חדשה, שנודעה כ"צ'רטה" של שנת 1826. איזבל מריה ומקורביה לא ראו בעין יפה את מתן החוקה וניסו למנוע את כניסתה לתוקף.
פדרו, שמלך עתה בשתי ממלכות, לא הצליח לאחד אותן, והניסיון למשול בשתיהן לא עלה יפה. בפורטוגל לא קיבלו בעין יפה מלך היושב בברזיל, ואילו בברזיל הושמעה ביקורת על התעסקותו של פדרו בבעיותיה של פורטוגל. לבסוף היה על פדרו לבחור בין ברזיל לפורטוגל, והוא בחר בראשונה. לאחר חודשיים בלבד כמלכה של פורטוגל ויתר על תוארו הזה במאי 1826.
לפני התפטרותו מן המלוכה הקפיד להסדיר את סוגיית יורשיו. בפורטוגל נועדה להחליפו בתו הבכורה מריה השנייה, מלכת פורטוגל, ובברזיל, לאחר מותו, אחד מבניו. מכיוון שאיזבל מריה לא עמדה בדרישות תפקיד העוצרות בפורטוגל, החליף אותה פדרו באחיה מיגל, שהיה בגלות בווינה, כעוצר הממלכה במקום בתו הקטינה. בהמשך פרצו בפורטוגל המלחמות הליברליות, שבהם תמכה איזבל מריה באחייניתה מריה השנייה, מלכת פורטוגל נגד אחיה מיגל הראשון, מלך פורטוגל. לאחר מכן פרשה איזבל מריה מהפוליטיקה והקדישה את חייה לדת, וב-22 באפריל 1876 מתה בליסבון, ובעת מותה, היא הייתה הנכדה האחרונה ששרדה מנכדיו של פדרו השלישי, מלך פורטוגל.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
