מיגל הראשון, מלך פורטוגל

מיגל הראשון, מלך פורטוגל
Miguel I
	מיגל הראשון, מלך פורטוגל
לידה	26 באוקטובר 1802; ליסבון, ממלכת פורטוגל
פטירה	14 בנובמבר 1866 (בגיל 64); אסלבאך, הדוכסות הגדולה של באדן
מדינה	ממלכת פורטוגל
מקום קבורה	מנזר סאו ויסנטה דה פורה
בת זוג	אדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג
שושלת בית ברגנסה
אב	ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל
אם	קרלוטה ז'ואקינה מספרד
צאצאים	ראו בהמשך
	11 ביולי 1828 – 26 במאי 1834; (5 שנים ו־45 שבועות)
	→ מריה השנייה, מלכת פורטוגל מריה השנייה, מלכת פורטוגל ←
פרסים והוקרה
	הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (19 בפברואר 1802); אביר במסדר גיזת הזהב (19 בפברואר 1804); אבירי מסדר הרוח הקדושה; מסדר הדרדר; הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי; אביר הצלב הגדול של מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות; הצלב הגדול של המסדר המלכותי והצבאי של לואי הקדוש; הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב; אביר הצלב הגדול במסדר אישטוון הקדוש של הונגריה; אביר במסדר סן-מישל; אביר הצלב הגדול במסדר העיבור ללא חטא של וילה ויצ'וזה; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; עיטור אנדריי הקדוש; הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים ;

מיגל הראשון, מלך פורטוגל (26 באוקטובר 1802 - 14 בנובמבר 1866) היה מלך פורטוגל בין השנים 1828–1834, ולאחר מכן טוען לכתר עד מותו בשנת 1866.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיגל הראשון נולד ב-26 באוקטובר 1802 בליסבון, והיה בנם של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל ואשתו קרלוטה ז'ואקינה מספרד, בתם של קרלוס הרביעי, מלך ספרד ומריה לואיסה מפארמה.

עם כיבוש פורטוגל על ידי צבאות נפוליאון בשנת 1807 בעקבות סירובה של משפחת המלוכה הפורטוגזית להשתתף באמברגו על בריטניה, נמלט מיגל בן החמש עם שאר המשפחה המלכותית וכל הממשלה הפורטוגלית למושבה ברזיל, שם התיישבו בריו דה ז'ניירו.

בשנת 1821 חזר מיגל יחד עם הוריו לפורטוגל, בעוד אחיו פדרו נשאר כעוצר הממלכה בברזיל. מיגל היה ילד שובב, והושפע מאוד מהשפעות הסובבים אותו. בשנת 1824 התחולל מרד אפריל, שבמהלכו ניסה מיגל בתמיכתה של אמו קרלוטה ז'ואקינה מספרד לבטל את הישגי המהפכה הליברלית ולהשיב את האבסולוטיזם. מכיוון שאביו ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל התנגד לצעדים אלה, החזיקו בו מיגל ואמו כבן ערובה הלכה למעשה, וניסו להדיחו מהשלטון. בעזרה של כוחות בריטיים, שהיו בעלי מעמד רב בפורטוגל מאז כיבוש נפוליאון את המדינה, הצליח אביו ז'ואאו השישי להשיב את מושכות השלטון לידיו, ומיגל הוגלה לווינה, שם התארח אצל מטרניך.

בשנת 1826 מת אביו ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, ואחיו פדרו הומלך כמלך פורטוגל פדרו הרביעי. אלא שפדרו סירב לעזוב את ברזיל ולשוב לפורטוגל, ואחותם איזבל מריה, נסיכת פורטוגל שלטה בממלכה כעוצרת. הממלכה, שחוקתה משנת 1821 בוטלה עוד בידי ז'ואאו השישי, קיבלה עתה מידי פדרו חוקה חדשה, שנודעה כ"צ'רטה" של שנת 1826. העוצרת איזבל מריה ומקורביה לא ראו בעין יפה את מתן החוקה וניסו למנוע את כניסתה לתוקף.

פדרו, שמלך עתה בשתי ממלכות, לא הצליח לאחד אותן, והניסיון למשול בשתיהן לא עלה יפה. בפורטוגל לא קיבלו בעין יפה מלך היושב בברזיל, ואילו בברזיל הושמעה ביקורת על התעסקותו של פדרו בבעיותיה של פורטוגל. לבסוף היה על פדרו לבחור בין ברזיל לפורטוגל, והוא בחר בראשונה. לאחר חודשיים בלבד כמלכה של פורטוגל ויתר על תוארו הזה במאי 1826.

לפני התפטרותו מן המלוכה הקפיד להסדיר את סוגיית יורשיו. בפורטוגל נועדה להחליפו בתו הבכורה מריה השנייה, מלכת פורטוגל, ובברזיל, לאחר מותו, אחד מבניו. מכיוון שאחותו איזבל מריה לא עמדה בדרישות תפקיד העוצרות בפורטוגל, החליף אותה במיגל, שהיה כאמור בגלות בווינה, כעוצר הממלכה במקום בתו הקטינה. הוא תכנן שכאשר מריה תתבגר, ישא אותה מיגל לאישה, כך שיוכלו למלוך ביחד על פורטוגל, ושני הענפים היריבים של בית ברגנסה ישלימו זה עם זה.

בווינה אף נערכה חתונה שלא בנוכחות הצדדים. מריה, הקטינה, אשר הייתה עד אז בחצר אביה בריו דה ז'ניירו, נסעה לווינה, שם הייתה אמורה להשלים את חינוכה בחצר הקיסרית. מיגל, שנשבע בינתיים אמונים לאחיו פדרו ולאחייניתו מריה וכן לחוקת 1826, התייצב נגד משטרה המלוכני החוקתי של מריה השנייה וניסה לכפות משטר אבסולוטי. כתוצאה מכך פרצו בפורטוגל המלחמות הליברליות, בין תומכי מיגל לתומכי מריה. מששמע על כך פדרו, התפטר מתפקידו כמלך ברזיל, המליך את בנו בן ה-5 פדרו בברזיל, ובא לליסבון על מנת לסייע לבתו מריה בתפיסת השלטון. מיגל הכריז על עצמו כמלך פורטוגל בשנת 1828, והוכר בידי ארצות הברית ומקסיקו. לעומתן, הותיקן, בריטניה, אוסטריה, צרפת ומדינות נוספות לא הכירו במלכותו של מיגל, אלא סברו שהמלך הוא פדרו. המלחמות בין האחים נמשכו עד לשנת 1834, אז הביס פדרו את מיגל, ובשל כך נאלץ מיגל לצאת לגלות בבריטניה, משם עבר מאוחר יותר לאיטליה ולגרמניה.