מריה הראשונה, מלכת פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריה הראשונה, מלכת פורטוגל
Maria I
Rainha D. Maria I, séc. XVIII,.jpg
מריה הראשונה, מלכת פורטוגל
לידה 17 בדצמבר 1734
ליסבון, ממלכת פורטוגל Flag of Portugal (1707).svg
פטירה 20 במרץ 1816 (בגיל 81)
אלקאנטרה, ממלכת ברזיל Flag Kingdom of Brazil.svg
מדינה ממלכת פורטוגל
מקום קבורה מנזר סאו ויסנטה דה פורה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק המלכה האם עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג פדרו השלישי, מלך פורטוגל
שושלת בית ברגנסה
אב ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל
אם מריאנה ויקטוריה מספרד
צאצאים ראו בהמשך
מלך פורטוגל
תקופת כהונה 24 בפברואר 177720 במרץ 1816 (39 שנים)
הקודם ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל
הבא ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה הראשונה (17 בדצמבר 173420 במרץ 1816) הייתה מלכת פורטוגל, ברזיל ואלגארבה, משנת 1777 ועד מותה.

נעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Retrato da Infanta D. Maria Francisca Isabel Josefa.jpg

מריה נולדה בארמון המלוכה בליסבון כבתם הבכורה של ז'וזה הראשון ומריאנה ויקטוריה מספרד, בתם של פליפה החמישי, מלך ספרד ואליזבטה פארנזה.

כאשר אביה עלה על כס המלוכה ב-1750 היא הוכרזה כיורשת המיועדת וקיבלה את התארים נסיכת ברזיל ודוכסית ברגנזה, בתקופת נעוריה האיש החזק בפורטוגל היה סבשטיאאו דה מלו.

בעקבות רעידת האדמה בליסבון של 1755, נמנע אביה המלך ממקומות סגורים עד כדי חשד לקלאוסטרופוביה ודה מלו חיזק את כוחו הפוליטי.

ב-1760 נישאה לדודה (אחיו הצעיר של אביה), פדרו השלישי, מלך פורטוגל ונולדו להם 6 ילדים.

מלכותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1777 מת המלך ז'וזה הראשון ומריה הראשונה הומלכה למלכה והייתה המלכה הראשונה ששלטה על פורטוגל. השליטה החדשה לא אהדה את דה מלו. היא לא סלחה לו על האכזריות בה נהג כלפי משפחת טאבורה ואחד מצעדיה הראשונים כמלכה היה לפטרו מכל תפקידיו. בנוסף, הוצא נגדו צו הרחקה על פיו דה מלו חייב לשהות במרחק של 20 מייל לפחות מהמלכה, ובמקרה שמריה הגיעה לאזור מגוריו, היה חייב דה מלו לעזוב את ביתו עד שתסיים את ביקורה.

מריה סבלה מדיכאון, אחרי מותו של בעלה במאי 1786 ומותו של בנה הבכור ב-1788 מאבעבועות שחורות, החמיר הדיכאון כך שהפריע לה לתפקד כשליטה, החל ב-1792, אחרי מותו של הכומר המוודה שלה, החמיר הדיכאון עד כדי אי-מסוגלות לשלוט כך שבנה הרביעי, ז'ואאו השישי[1], שלט בשמה החל ב-1799.

השפעת המלחמות הנפוליאוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל הייתה חלק מהקואליציה האנטי צרפתית השנייה, ובעקבות כך פלשה לפורטוגל בשנת 1801, ספרד שנתמכה על ידי נפוליאון בונפרטה. בהסכם בדחוס שנחתם בחודש יוני של אותה שנה הסיגה ספרד את כוחותיה בתמורה לוויתור על טריטוריות מצד פורטוגל.

פורטוגל סירבה ב-1807 להיענות לדרישת נפוליאון לתמוך במצור על בריטניה, כחלק מאמברגו על הממלכה המאוחדת. כתוצאה מכך, כוחות צרפתיים, תחת פיקודו של הגנרל ז'ונו (Junot), פלשו לפורטוגל כחלק ממלחמת חצי האי והשתלטו על הבירה ב-1 בדצמבר 1807.

לאחר הכיבוש עברה חצר המלוכה לברזיל ושם נפטרה מריה ב-20 במרץ 1816. לאחר מותה הובאה גופתה לקבורה בפורטוגל.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיה לדודה פדרו השלישי, מלך פורטוגל, היו לה 7 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרו השני, מלך פורטוגל
 
מריה סופיה מנויבורג
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
 
לואי, הדופן הגדול
 
מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה
 
אודוארדו פארנזה, נסיך הכתר של פארמה
 
דורותיאה סופיה, רוזנת פפאלץ-נויבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'ואאו החמישי, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
פליפה החמישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
אליזבטה פארנזה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריאנה ויקטוריה מספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה הראשונה, מלכת פורטוגל


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני בנים נוספים מתו בינקותם כך שז'ואאו היה הבכור מבין הנותרים בחיים