אילון ערמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילון ערמון

אילון ערמון (נולד ב-1963, תל אביב) הוא מעצב ריהוט, מוצר וחלל ישראלי, מרצה מוביל לעיצוב ולשעבר ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון.

ערמון גדל בתל אביב, התחנך בבית הספר היסודי "תל נורדאו" ובתיכון עירוני ה' בעיר. את שירותו הצבאי עשה במערך הנ"מ, והשתחרר בדרגת סרן מתפקידו האחרון כמפקד סוללה.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 החל ללמוד עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון. את ההחלטה ללמוד עיצוב מייחס ערמון לאינטואיציה – "אני סומך על האינטואיציות שלי. הלכתי ללמוד עיצוב מתוך אינטואיציה. לא הכרתי אף אחד שעסק בעיצוב ולא ידעתי מה עושה מעצב, או מה עיצוב עושה." המחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון, שנקראה אז המגמה לעיצוב – המרכז לחינוך טכנולוגי" הייתה בחיתוליה (המחזור הראשון סיים ב-1987) ואחת ממטרותיה המרכזיות הייתה הכשרת מורים לעיצוב לשנים הבאות. ערמון נוהג לספר שכבר בשבוע הראשון ללימודים הצהיר שבעוד עשור ילמד בעצמו במחלקה, תחזית שאכן התגשמה.

במהלך לימודיו זכה במלגות הצטיינות מטעם המכון הטכנולוגי חולון, מהקונסוליה הבריטית ומקרן העץ והרהיטים (התאחדות התעשיינים). בעזרת מלגות אלו ותיק עבודות עשיר, נסע ב-1991 ללונדון ללימודי תואר שני באקדמיה המלכותית (אנ'), שם התמחה בעיצוב ריהוט.

בזמן שהותו באנגליה הקים חברה בשם Armon Design והחל לעבוד כמעצב עצמאי. בעזרת מלגה נוספת ממשרד התעשייה הבריטי, הציג ערמון את עיצוביו בתערוכות מסחריות בארצות הברית, אנגליה, גרמניה, סינגפור ומדינות נוספות, ועבודותיו נמכרו ברחבי העולם. את שנותיו באנגליה מתאר ערמון כשנותיו היפות ביותר, בהן התחדדה זהותו המקצועית ואופיו כמעצב.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, עם הולדת בתו הבכורה, חזר ערמון לישראל. החזרה לישראל לא הייתה קלה. ערמון מתאר את המפגש עם היצרנים והספקים המקומיים כמלחמה מתישה, שלא אפשרה לו לייצר רהיטים ומוצרים ברמה אליה הורגל בלונדון. זמן קצר לאחר חזרתו סגר את החברה ועבר להתמקד בהוראה.

באותו השנה החל ללמד עיצוב ריהוט במכללת "אורט" והעביר השתלמויות שונות בתחום. בשנת 1995, עשר שנים לאחר שהחל את התואר הראשון שלו, החל ערמון ללמד במכון הטכנולוגי חולון. זה למעלה משני עשורים שערמון מרכז את תחום הריהוט במחלקה לעיצוב תעשייתי ומכהן כמרצה בכיר המכשיר דורות של מעצבים באחד המוסדות המובילים בישראל ללימודי עיצוב. ערמון אף כיהן כראש המחלקה בשנים 1999-2001.

בתפקידו כמרצה וכראש מחלקה, ערמון מקפיד לספר לתלמידיו על עולם העיצוב שמחוץ לאקדמיה. בשנותיו כראש המחלקה נהג לקבל את פני הסטודנטים החדשים בהצהרה: "ברוכים הבאים, אני רוצה לומר לכם, בנוכחות המלווים וההורים שאם הגעתם לפה כדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס אני ממליץ לכם לעזוב עכשיו וללכת ללמוד כל מקצוע אחר. אם הגעתם לפה כי העיצוב הוא בדמכם ואתם לא יכולים לנשום בלעדיו אני אשמח ללמד אתכם".[1]

יצירה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילותו הענפה כמרצה לעיצוב, ממשיך ערמון לעסוק בעיצוב ריהוט ועיצוב פנים למשרדים וחנויות, ובעיקר בפרויקטים עצמאיים בהם מונע מעניין אישי.

בשנת 2001 נפתחה תערוכת היחיד הראשונה של ערמון. התערוכה "בעקרון" הציגה סדרת כיסאות מתקפלים, נשענים על עקרון שפיתח בעת לימודיו בלונדון. מאז חזרתו לישראל הציג בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות במגוון גלריות ומוזאונים. ברטרוספקטיבה משנת 2018 כתב ערמון "אני יכול להגיד שאני מרגיש בר מזל. עיסוקי העיקרי בחיים הוא הנושא האהוב עליי ביותר."

בעבודתו של ערמון עולים מוטיבים חוזרים לאורך השנים. לאורך השנים חוזר ערמון לכיסאות יותר מלכל אובייקט אחר ("אני בדרך כלל חושב בכיסאות"). בעבודותיו ניכרות גישות שונות, בדיקות טכנולוגיות, חומריות ותאורטיות בנושאים המעסיקים אותו. הכיסא, אובייקט יומיומי בעל מורכבות כמעט נסתרת, הוא כר הבחינה של ערמון לרעיונות שונים, האובייקט איתו הוא מנהל דיאלוג ארוך.

חנות שעיצב ערמון

חפץ נוסף החוזר בעבודותיו הוא אופניים, ובפרט מושב האופניים. ביטוי לכמה מהמוטיבים המובילים בעבודתו הוצגו יחד בתערוכה "אוכף", שהציג ערמון ב-2014 במוזיאון העיצוב חולון כחלק מתערוכת האופניים "ללא מעצורים".[2] ערמון עוסק באופן קבוע בספורט סיבולת אקסטרים ומשתתף בתחרויות ריצה ורכיבה ברחבי העולם. עיסוק זה חוזר בעבודתו, בעיקר באופן עבודתו הטוטאלי, נכתב עליו בעבר "מעצב הרץ למרחקים ארוכים". בהזדמנויות שונות התייחס ערמון לכיסאות מתערוכה "אוכף" כמשלבים את שתי אהבותיו הגדולות, כיסאות ואופניים. בהמשך פיתח פרויקט לסדרת כיסאות שחלקם עושים שימוש בשלדות האופניים עצמן.

השימוש בגרוטאות ובחפצים קיימים, רהיטים שהושלכו לאשפה ומציאות אחרות גם הן חלק מהמוטיבים החוזרים בעבודתו. שטיחים ישנים שנגזרו וחוברו מחדש לשטיח עכשווי, כיסאות עזובים להם הצמיד מגלשיים והפך לכיסאות נדנדה ושאר חפצים שנאספו מרחוב וחודשו בהתערבות קטנה יחסית. הפעולה ה"ירוקה" הנכונה ביותר, מסביר ערמון, "היא זו שבאלתור יחסית קטן מחזירה אובייקט לשוק, גורמת לו להיות נחפץ ומעניקה לו מחזור חיים חדש".

בשנת 2018 הציג ערמון תערוכת יחיד שונה מאלו שהציג בעבר: התערוכה "אני תלמיד של כיסא" אמנם עסקה בכיסאות, אך הוצגו בה בעיקר תחריטים שיצר ערמון כחלק מספר אמן. בשנה שקדמה לתערוכה למד את אמנות התחריט אצל גלית ראוכוורגר, ויצר 24 תחריטים מקוריים המתייחסים לכיסאות ולמוטיבים אחרים בעבודתו, דרך רישום ושירים קצרים שכתב. השירים השתלבו בעבודתו בעקבות התערוכה "שירת חפצים", שאצרה רביד רובנר בגלריה ויטרינה בחולון בשנת 2015. בין השירים המוצגים בתערוכה הוצג גם שירו של אהרון שבתאי, "אני תלמיד של כיסא"[3]: שם ספר האמן של ערמון. בריאיון לגלית ראוכוורגר (אורכב 09.09.2018 בארכיון Wayback Machine) סיפר ערמון על תפיסת העולם שלו והאופן בו הוא מתייחס לעשייה: "באופן מודע החלטתי שכל העשייה שלי היא "עשייה לשם עשייה". בואי נגיד, כל הכיסאות שלי? הם אף פעם לא היו למכירה. אני לא מייצר עוד כיסאות כאלה, כי, בעצם לא צריך את העיצובים שלי. העולם יכול להתקיים מעולה... בלעדיהם."[4]

פרויקטים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 כיסאות שעצב ערמון השתתפו בתערוכת "המחייה". הכספים שנאספו נתרמו לעמותת "עלם" נוער בסיכון. הרעיון היה לאסוף כיסאות מהרחוב ולהחזיר את הכסף " בחזרה לרחוב" אל הנערים.

בשנת 2006 החל פרויקט "הלבבות השבורים", ערמון עיצב מכבש שכובש מטבעות ומנקב בהם צורת לב. הכספים שנאספו נתרמו לעמותת ורייטי.

בשנת 2016 פרויקט "Take one" איסוף אופניים מהרחוב והפיכתם לכיסאות נדנדה, כל הרווחים ממכירת הכיסאות הועברו לעמותת UNICEF לרכישת אופניים לילדים הזקוקים להן במדינות נחלשות. "הבחירה באופניים, מבחינתי, אינה מקרית. אני חושב ומאמין שאופניים הם המתנה היפה ביותר שניתן להעניק לילד. מעבר לרווח המשחקי והספורטיבי ישנו כמובן את נושא הניידות, האופניים בעצם מקנים לילד את האפשרות להגיע בעצמו לכל מקום, ובכך גם מעניקות לו עצמאות".

בשנת 2017-2019 פרויקט " שובר הלבבות 2" כבישת מטבעות 5 סנט אמריקאי ותרומת הכסף לעמותת "הבית בנווה עופר".

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אמן- " בית בנימני"

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 – "בעקרון" - סדרת כיסאות מתקפלים, גלריה פריסקופ, ת"א
  • 2003 – "ימי החנוכה" - תערוכת צילומים, המכון הטכנולוגי חולון
  • 2004 – "המחייה" – כיסאות נדנדה, גלריה הוראס ריכטר, יפו
  • 2005 – "סקיצה" – חמישים ספרי סקיצות, גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון
  • 2006 – "דמי חנוכה" – תכשיטים ממטבעות, גלריה לתכשיטים יעל הרמן, ת"א
  • 2008 – "מגלומניה" – עיצוב דמויות בנושא זהות, בית האומנים, ת"א
  • 2014 – "אוכף" – כיסאות ומושבי אופניים, גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון
  • 2014 – "Saddled" – Belgrade Design Week
  • 2016 - Take One - תערוכה ומכירה לכיסאות אופניים, גלריה סאגה, ת"א; Brooks, פסטיבל העיצוב בלונדון[5]
  • 2018 – "אני תלמיד של כיסא" – ספר אמן, סדרת תחריטים וכיסאות, בית בנימיני, ת"א
מתוך תערוכת "אני תלמיד של כיסא

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 – "קומבינה קומפלט" – גלריה פריסקופ, ת"א
  • 2005 – promisdesign – פסטיבל העיצוב ברלין, תערוכת הרהיטים הבינ"ל בקופנהגן, תערוכת העיצוב במילאנו
  • 2006 – new design from Israel – מוזאון Cooper Hewitt, ניו יורק, ארצות הברית
  • 2006 – Re-Oriented Design Israel – הביאנאלה לעיצוב בינ"ל, צרפת
  • 2010 - "רצפים; זהויות – תכשיט ישראלי 5" – הביאנלה לתכשיטים, מוזאון ארץ ישראל, ת"א[6]
  • 2010 – "ישיבת הסדר" – גלריה פרדיגמה, ת"א
  • 2011 – "כלים טכנו. לוגיים - הביאנלה השישית לקרמיקה", מוזאון ארץ ישראל, ת"א[7]
  • 2011 – "סיפורי סבתא", גלריה פרדיגמה, ת"א
  • 2011 – "שולחנות צד", גלריה פרדיגמה, ת"א
  • 2011 – "הישן החדש: עיצוב בהווה מתמשך", מוזיאון העיצוב, חולון[8]
  • 2012 – "מאה שנות כדורגל בישראל", מוזאון ארץ ישראל, ת"א
  • 2013 – "ללא מעצורים", מוזיאון העיצוב, חולון
  • 2016 – "חומרים חכמים חומרים טיפשים", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון[9][10]
  • 2016 - "&YES", מוזיאון הטריאנאלה במילאנו, במסגרת שבוע העיצוב, איטליה
  • 2016 – "משחק כיסאות", הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה[11]
  • 2016 – "תורת המחברים", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון[12]
  • 2016 – "מבט על", מוזאון העיצוב חולון[13]
  • 2017 – "הדפסים קטנים", זיקית סטודיו
  • 2017 – "חפץ אלים", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון[14]
  • 2017– "שרפרפים", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון[15]
  • 2017 –"מלחמת הכוכבים" פרויקט בשיתוך פעולה עם דיסני
  • 2017-2018 – "על הניסים" גלריה סאגה, ת"א
  • 2018 – "בין לבין", גלריה פריסקופ, ת"א
  • 2018 – "שיבוש", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון
  • 2018 – "זמנים" גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון
  • 2018 –"basecamp", בית האדריכל, יפו
  • 2018 – "מכונת הזמן", מוזיאון העיצוב חולון
  • 2018 – "terracotta rave", בית בנימיני
מכבש הלבבות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תומר ספקטור, ריאיון עם המעצב אילון ערמון, 2011, באתר מגזין מוזאון העיצוב חולון, ‏20/09/2011
  2. ^ על התערוכה, באתר מגזין מוזאון העיצוב חולון
  3. ^ 'אני תלמיד של כיסא', שבתאי, אהרון. שבע פואמות., חרגול, עם עובד, ת"א, 2013
  4. ^ גלית ראוכוורגר, אני תלמיד של כסא | אילון ערמון, באתר בית בנימיני, ‏אוגוסט 2018 (ארכיון)
  5. ^ סיגל נמיר, על התערוכה Take One, באתר מגזין DesignZoom, ‏יולי 2016
  6. ^ על הביאנאלה לתכשיטים, באתר ארכיון מוזיאון ארץ ישראל
  7. ^ על הביאנאלה השישית לקרמיקה, באתר ארכיון מוזיאון ארץ ישראל
  8. ^ עמרי הרצוג, על התערוכה "הישן החדש", באתר מגזין מוזאון העיצוב חולון
  9. ^ על התערוכה "חומרים חכמים חומרים טיפשים" במגזין מוזאון העיצוב
  10. ^ סיגל נמיר, על התערוכה "חומרים חכמים חומרים טיפשים", באתר מגזין DesignZoom
  11. ^ אודות התערוכה "משחק כיסאות", באתר מגזין מוזיאון העיצוב חולון
  12. ^ יובל סער, אודות התערוכה "תורת המחברים", באתר מגזין פורטפוליו
  13. ^ מירב אשריאן ואביה מאיר, משקפיים במוזיאון העיצוב, באתר מגזין כולעיצוב, ‏09.01.2017
  14. ^ יובל סער, אודות התערוכה "חפץ אלים", באתר מגזין פורטפוליו, ‏מרץ 2017
  15. ^ יובל סער, אודות התערוכה "שרפרפים", באתר מגזין פורטפוליו, ‏ינואר 2017