לדלג לתוכן

איליה פיאטצקי-שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איליה פיאטצקי-שפירו
Илья Иосифович Пятецкий-Шапиро
לידה 30 במרץ 1929
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 2009 (בגיל 79)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Илья́ Ио́сифович Пяте́цкий-Шапи́ро עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ברית המועצות, ישראל, ארצות הברית
מקום לימודים
  • הפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה (1951)
  • האוניברסיטה הפדגוגית הממלכתית של מוסקבה (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Alexander Buchstab עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Ernest Vinberg, Jiang-Ping Jeff Chen, Andrei Reznikov, דוד סודרי, Ravi Raghunathan, Ze'ev Averbuch, בת' שרון סמואלס, משה ברוך, James Cogdell, Kim Ju-lee, מינה טייכר, Andrei Toom, זאב רודניק, Leonid Vaserstein, בוריס מוישזון, Simon Gindikin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
בפיתוח טור פורייה וקישור תורת הפונקציות האוטומורפיות עם תורת המספרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איליה פיאטצקי-שפירורוסית: Илья Иосифович Пятецкий-Шапиро; ‏30 במרץ 192921 בפברואר 2009) היה פרופסור למתמטיקה וחתן פרס ישראל בתחום לשנת 1981.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאטצקי-שפירו נולד במוסקבה שבברית המועצות למשפחה יהודית מסורתית. בשנת 1954 סיים את לימודיו במתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה והוסמך כדוקטור. בשלוש השנים שלאחר סיום לימודיו עבד בשירות הממשלה.

בין השנים 19581974 עבד במכון מוסקבה למתמטיקה שימושית ובמקביל, בשנים 19651973, כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. באותה תקופה השיג תוצאות מוקדמות שהשתלבו בתוכנית לנגלנדס, וקנה לו שם בעולם המתמטיקה. הוא הוזמן להרצות בקונגרס העולמי למתמטיקה בשנים 1962 ו-1966. באותה תקופה הוזכר כמועמד לפרס לנין, ועם זאת, ב-1974, לאחר שביקש לעלות לישראל, היה מסורב עליה ופוטר מכל משרותיו. בשנת 1976 עלה לישראל, והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב. פרש לגמלאות בשנת 1997, אך המשיך לעבוד מטעם אוניברסיטת ייל, בה החל לעבוד בשנת 1977. הוזמן להרצות בקונגרס העולמי שוב, בשנים 1978 ו-2002.

תרומתו העיקרית של פיאטצקי-שפירו לתחום המתמטיקה היא בפיתוח של טורי פורייה עבור פונקציות אוטומורפיות בכמה משתנים, במסגרת תורת המספרים. בין הישגיו העיקריים: פתרון בעיית סלם, פתרון בעיית טורל, פתרון בעיית משטחי K3 שהעלה אטלה סלברג, וכן הרחבת תורת הפונקציות האוטומורפיות לקונטקסט הכללי של חבורות לי.

פיאטצקי-שפירו נבחר בשנת 1978 לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1981 הוא זכה בפרס ישראל למתמטיקה ובשנת 1990 בפרס וולף. נפטר ב-21 בפברואר 2009, חודש לפני יום הולדתו ה-80.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.