פרס וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ע סמליל קרן וולף

פרס וולף הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 1978, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם, "בעד הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית".[1]

מדי שנה מוענקים חמישה פרסים בתחומים הבאים:

הפרס בכל תחום הוא בסך מאה אלף דולר, והזוכים נבחרים על ידי ועדות מומחים בינלאומיות, המתמנות מדי שנה בכל אחד מתחומי הפרס. מאז שנת 1978, הוענקו למעלה משלוש מאות פרסים למדענים ואמנים מובילים מהעולם. פרס וולף נשב לשני ביוקרתו לאחר פרס נובל, כאשר למעלה משליש מזוכי הפרס, בתחומים המקבילים, זכו לאחר מכן גם בפרס נובל. בתחומים בהם לא מחולק פרס נובל, פרס וולף הוא מהמובילים בעולם.

את הפרס מעניקה "קרן וולף", שנוסדה בשנת 1975 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנסיסקה סובירנה-וולף (1900-1981) אשר תרמו 10 מיליון דולר לשם הקמת הקרן. במשך השנים נתרמו סכומים נוספים לקרן. כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. לפי החוק, ישמש שר החינוך והתרבות בתפקיד יושב ראש מועצת הקרן, והקרן תהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה.

נוסף לפרס וולף, מעניקה קרן וולף גם פרסי מצוינות למדענים ואמנים ישראליים; מלגות לסטודנטים מצטיינים הלומדים לקראת תואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל; ומקיימת פעילויות חינוכיות להנגשת הזוכים ותחומי הזכייה שלהם לקהל הרחב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס וולף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]