לדלג לתוכן

איליה קיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איליה קיבה
Ілля Володимирович Кива
לידה 2 ביוני 1977
פולטבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 6 בדצמבר 2023 (בגיל 46)
סופונבו, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Ваганьковское кладбище עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Poltava petroleum geological exploration technical school (2003)
  • אוניברסיטת יארוסלאב הראשון, נסיך קייב (2009)
  • National Academy of Internal Affairs of Ukraine (2017)
  • האוניברסיטה הפדגוגית של פולטבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Socialist Party of Ukraine, מגזר נכון, פלטפורמת האופוזיציה – לחיים, פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Order of Danylo Halytsky
  • Registered firearms עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איליה ולדימירוביץ' קיבה (באוקראינית: Ілля Володимирович Кива;‏ 2 ביוני 1977 – 6 בדצמבר 2023) היה פוליטיקאי אוקראיני. חבר הראדה העליונה של הכינוס ה-9 מסיעת פלטפורמת האופוזיציה, לכל החיים (אנ'), חבר הוועדה לתמיכה חקיקתית בפעילות אכיפת החוק (2019–2022).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איליה קיבה נולד ב-2 ביוני 1977 בפולטבה. סבו הוא פיליפ דניסוביץ' קיבה (רו') - גיבור ברית המועצות.

באוגוסט 2014 קיבה הפך לרב-סרן במשטרה, עמד בראש גדוד של שירות סיור מיוחד של המשטרה.

ב-10 בדצמבר 2014, בהוראת שר הפנים ארסן אבקוב, מונה איליה קיבה לסגן ראש משרד הפנים של אוקראינה במחוז דונייצק.

ב-30 ביוני 2015 מונה לסגן ראש משרד הפנים במחוז חרסון עם הקצאה מוקדמת של דרגת סגן אלוף במשטרה.

מ-22 באוקטובר 2015 עד 19 במאי 2016, קיבה עבד כראש המחלקה למלחמה בפשעי סמים של המשטרה הלאומית של אוקראינה.

מאוקטובר 2016 עד יוני 2017 עבד כיועץ לשר הפנים של אוקראינה. 6 באוקטובר 2017 נבחר לראש האיגודים המקצועיים של משרד הפנים של אוקראינה[1].

פלילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא תמך בפלישה הרוסית לאוקראינה, וקרא ל"שחרור אוקראינה מהכיבוש המערבי". ב-6 במרץ 2022, התובעת הכללית של אוקראינה, אירינה ונדיקטובה, הודיעה כי קיבה חשוד בבגידה מדינית ופגיעה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. ב-15 במרץ 2022 נשלל ממנו מנדט חבר הפרלמנט, והוא הוכנס לרשימת מבוקשים בשל בגידה מדינית[2].

ב-13 בנובמבר 2023 פורסם שאיליה קיבה נידון שלא בפניו על ידי בית המשפט בעיר לבוב ל-14 שנות מאסר עם החרמת רכוש[3].

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 2023 נמצאה גופתו במלון Velich Country Club, בכפר סופונבו (אנ'), במחוז מוסקבה. לפי כלי התקשורת ברוסיה, קיבה נהרג מירי בראשו[4]. אפר של קיבה נקבר בקולומבריום בבית העלמין וגנקובסקויה במוסקבה.[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איליה קיבה אב לשלושה ילדים. מאז 2022 מתגורר בכפר הקוטג' היוקרתי Agalarov Estate ליד הכביש נובוריז'סקויה שוסה במחוז מוסקבה[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איליה קיבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איליה_קיבה&oldid=43762179"