אימאן (אסלאם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אימאןערבית: إِيمَان) הוא מושג בתאולוגיה האסלאמית, אשר מקורו בשפה הערבית, והוא תוחם את האמונה של האדם באספקטים המטאפיזיים של האסלאם[1].

הביטוי הכי בסיסי של האימאן הם ששת עיקרי האמונה[2].

המושג "אימאן" מוזכר גם בקוראן וגם בסונה[3]. על פי הקוראן, האימאן חייב להיות מלווה במעשים טובים, מפני שרק צירוף של השניים (האימאן והמעשים הטובים) יכולים לזכות את המאמין בכניסה לגן העדן המובטח[4].

על פי הסונה, האימאן הוא אחד משלושת של דת האסלאם, לצד שתי הדרגות האחרות: אסלאם ואיחסאן[5].

משמעותה המילונית האלמנטרית ביותר של המילה היא אמונה[6].

ששת עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימאן מורכב משישה יסודות עיקריים:

  1. האמונה באללה.
  2. האמונה במלאכים.
  3. האמונה בכתבי הקודש.
  4. האמונה בנביאים ובשליחים.
  5. האמונה ביום הדין.
  6. האמונה בגורל.

77 הענפים של האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחדית' אשר משויך למוחמד, תואר שהוא אמר שלאמונה יש יותר משבעים ענפים[7].

האימאם אל-בייהקי, תיאר בספרו "שועוב אל-אימאן" ("הענפים של האמונה") 77 סעיפים, אשר מתארים לשיטתו את הענפים של האמונה, עליהם דיבר מוחמד[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Cambridge companion to classical Islamic theology, 1st ed
  2. ^ The Oxford handbook of Islamic theology
  3. ^ Ryan, Patrick J., 1939-, Amen : Jews, Christians, and Muslims keep faith with God
  4. ^ Abrahamov, Binyamin., Islamic theology : traditionalism and rationalism, Edinburgh: Edinburgh University Press, 1998
  5. ^ Nagel, Tilman., The history of Islamic theology from Muhammad to the present, Princeton, NJ: Markus Weiner Publishers, 2000
  6. ^ Ayoub, Mahmoud., Islam : faith and history, Oxford: Oneworld, 2004
  7. ^ DeLong-Bas, Natana J., Islam : a living faith, 2018
  8. ^ Averroës, 1126-1198, Faith and reason in Islam : Averroes' exposition of religious arguments, Oxford: Oneworld, 2001