לדלג לתוכן

שהאדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

השַׁהַאדָהערבית: الشهادة, "אלשהאדה"; תרגום מילולי: "העדוּת") היא הכרזת האמונה האסלאמית. היא כוללת הצהרה בדבר בלעדיות (תַוְחִיד בערבית) האל (אללה בערבית) ושליחותו האלוהית של מוחמד. שינון השהאדה ואמירתה הוא אחד מחמשת עמודי האסלאם, שהם חמש מצוות היסוד המוטלות על כל מוסלמי. המוסלמי שומע את השהאדה מדי יום, בזמן הקריאה לתפילה ובזמן התפילה עצמה. השהאדה נהגית גם במעמדים מיוחדים בחיי המאמין: הגעתו לבגרות, התאסלמותו, ונפילתו למשכב. אדם ההוגה את השהאדה בקולו שלוש פעמים, מתוך כוונה כנה ובנוכחותם של שני עדים מוסלמים, נחשב כמי שהצטרף רשמית לקהילת המאמינים בדת האסלאם.

שני החלקים של השהאדה נמצאים בקוראן, אולם הם אינם נמצאים זה לצד זה כמו בנוסח של השהאדה. גרסאות שונות של המשפט החלו להופיע במטבעות ובמבנים בסוף המאה השביעית, דבר המרמז על כך שהנוסח לא אומץ כטקס דתי של אמונה עד תקופה זאת. בכיתוב על כיפת הסלע (תאריך 692 לספירה) בירושלים מופיע הנוסח ״אין אלוהים מלבד אללה; אין לו שותף איתו; מוחמד הוא שליחו של האל״. עוד וריאציה מופיעה במטבעות מהתקופה שלאחר שלטונו של עבד אל-מלכ, מהח'ליפות האומיית בצורה ״מוחמד הוא משרתו של האל ושליחו״. על אף שלא ברור מתי השהאדה נכנסה לשימוש נרחב בקרב מוסלמים, כן ברור שהמסר שהיא מבטאת היה חלק מהקוראן ומהדוקטרינה האסלאמית מהתקופות המוקדמות ביותר של האסלאם.[1]

מילות השהאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל ערב הסעודית עם חלוקת השהאדה למילים.

בערבית, מילות השהאדה הן: اشهد ان لَا إِلٰهَ إِلَّا الله وان مُحَمَّدا رَسُولُ الله ; בתעתיק לעברית: אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַן מֻחַמַּדַ(ן) רַסוּלֻ אללָּה. תרגומן: ”אני מעיד כי אין (לא) אלוהּ מלבד (אלא) אללה (האל), וכי מוחמד הוא שליח אללה”.

אין מצווה בקוראן לומר מילים אלו, הן אף לא מופיעות בקוראן יחד כמשפט שלם, אלא כל חלק בנפרד. כמו כן אין אינדיקציה מדויקת מנין קיבלה השהאדה את חשיבותה, כיצד נוצרה וכיצד חברו שני חלקיה. ישנה התייחסות בקוראן ל"מילה הטובה" אשר חלק מן הפרשנים גורסים כי היא מכוונת לשהאדה.

בקוראן ניתן למצוא פסוקים דומים אך לא זהים:

  • "אמור, ציוו עלי לעבוד אל אללה ולייחד לו את הדת וציוו עלי להיות הראשון במוסלמים"
  • "אללה החי ואין אלוה מבלעדיו"
  • "אמור הוא אלוהים אחד לא יילד ולא נולד"

כלומר, ישנם מרכיבים של השהאדה אך לא את הנוסח עצמו. הקוראן אף לא מציין את השהאדה כמרכיב להתאסלמות, אבל כיום היא מאפשרת התאסלמות. כמו כן, במכתבים אשר כתב מוחמד לשבטים השונים להפציר בהם לקבל את דת האסלאם, מצוינות המילים אשר על המתאסלם לומר.

על פי מוסלם, העובדה שהשהאדה מופיעה ראשונה מבין חמשת עמודי האסלאם מלמדת על חשיבותה, כי היא תנאי מוקדם ליתר המצוות, שכן הן אינן נחשבות אם לא אמרת את השהאדה.

על פי הפרשנים "המעשים הקיימים והטובים" הם השהאדה והתפילה, עליהם מקבלים את השכר הרב ביותר, וכל מי שמודה כי השהאדה אמת היא, מובטח לו מקום בגן עדן.

השהאדה היא עדות, שכן אף אחד אינו יכול להשתדל מול האל, אלא אדם המעיד על האמת, קרי אומר את השהאדה, כלומר מוסלמים, כך שרק למוסלמים יש גישה לאלוהים.

השהאדה במסורת נתפסת כחלק מן הדת הבראשיתית, היא מצוינת כבר בספר הראשון אשר נכתב טרם בריאת העולם, שם כתב אללה "אני אללה ואין אלוה מבלעדי".

היסטוריונים וחוקרים רבים משוכנעים כי המטרה המקורית של אמירת השהאדה הייתה לחדד לציבור המאמינים, כי מוחמד נחשב אחד האדם, בשר ודם, אשר רק הוטלה עליו המשימה לשמש כנביא ושליח האל, ואיננו בשום פנים ואופן אל בעצמו. זאת בניגוד לאמונה הנוצרית, הרואה בישו התגלמות של האלוהים עצמו (ע"ע השילוש הקדוש).

בשיעה נוסף חלק שלישי לשהאדה, המתייחס לעלי בן אבי טאלב: "وَعَلِيٌّ وَلِيُّ ٱللَّٰهِ", "עלי הוא ולי (מגן, משגיח) האל".

הקישור לאברהם ולמשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאברהם, כאומר למשפחתו כי אין הוא מחויב לאלילים אשר הם עובדים, רק לאל אשר יצר אותו (בדומה לחלק הראשון של השהאדה). ולמשה - נאמר כי משה בקש מן האל שילמד אותו תפילה מיוחדת בעלת סגולות מאגיות, אנטי-דמוניות והשהאדה היא מה שנתן לו אללה, כי תפילה זו היא עולם ומלואו ונחשבת ללחש בעל יכולות מיוחדות.

לפי מסורת נוספת, מוחמד לימד את עלי (בן דודו וממשיכו לפי סיעת השיעה) את השהאדה ואמר לו כי לחש זה טוב כנגד כל העוונות והחטאים.

המואזין (הכרוז) במסגד מזמין את המאמינים לתפילה בהשמיעו את המשפט הזה, ובעת התפילה אף המאמינים אומרים אותו. המוסלמי אומר את העדות לפני מותו, והמתאסלם אומר משפט זה בטקס התאסלמותו ובכך מצהיר על אמונתו.

דגל ערב הסעודית דגל הטליבאן - שהפך לדגל אפגניסטן החל מההשתלטות ב-2021 הדגל הישן של אפגניסטן - השהאדה כתובה בקטן בחלקו העליון של הדגל סמל איראן מכיל בתוכו את החלק הראשון של השהאדה דגל סומלילנד
דגל חמאס "הדגל השחור" הג'יהאדיסטי בו משתמשים ארגונים סלפיים כגון אל-קאעידה וריאציה נוספת של הדגל השחור בה משתמשים ארגונים סלפיים אחרים כגון דאעש. שימו לב לכיתוב שאינו קליגרפי ול"אללה רסול מוחמד" בחלקו התחתון על מנת שלא לגרום למצב שבו שמו של אללה יהיה בתחתית הדגל.


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שהאדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ James E. Lindsay, Daily Life in the Medieval Islamic World, Greenwood Publishing Group, 2005, ISBN 9780313322709