דיכוטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דִּיכוֹטוֹמְיָהיוונית Διχοτομία) היא כל חלוקה ממצה ומוציאה של קבוצה לשתי תת-קבוצות משלימות. כלומר, כל איבר שהיה חבר בקבוצה המקורית יהיה חבר באחת משתי תת-הקבוצות החדשות, ושום איבר לא יהיה חבר בשתיהן.

משתמשים בדיכוטומיה כדי להעצים ניגודיות בין שתי קבוצות, גם אם לפעמים החלוקה היא לא חד-משמעית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נגזר מהמילה היוונית, שפירושה "חלוק": dich- הוא צורה של "dicha", שפירושו "לשניים"; tomia- פירושו גזירה, חתיכה או חלוקה של דבר.

המילה שנִיוּת (או דואליות) מכילה בתוכה את משמעות המילה דיכוטומיה, אך יש לה גם משמעויות נוספות.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיכוטומיה משמשת לחלוקה בין שני ניגודים קיצוניים במהותם, כמו חיים ומוות, עבר ועתיד, אמת ושקר, וגוף ונשמה.
  • בתורת הקבוצות, יחס דיכוטומי R הוא יחס כך שלכל a ו-b, מתקיים רק או aRb או bRa, אך לא שניהם.
  • בניתוח באמצעות רגרסיה, משתנה דמה הוא משתנה דיכוטומי המייצג מאפיין מסוים, המקבל רק את הערכים 1 (המעיד על קיום המאפיין) או 0 (המעיד על אי-קיום המאפיין).
  • דיכוטומיה כוזבת היא כשל לוגי הנובע מהנחה של טוען הטענה, ששתי האפשרויות אותן הוא מציג הן ממצות וזרות (כלומר, אחת מהן חייבת להיות נכונה, ורק אחת מהן). בדרך כלל הסיבה לאי-נכונות ההנחה היא משום שישנן עוד אפשרויות שלא נלקחו בחשבון (כשל לוגי שנקרא ברירה כוזבת), אך לעיתים ההנחה לא נכונה משום שייתכן שהאפשרויות יכולות שתיהן להתקיים יחדיו.
  • בבוטניקה, דיכוטומיה היא צורת של הסתעפות ענפים, על ידי התפצלות ענף לשני ענפים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.