לדלג לתוכן

דיכוטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיכוטומיהיוונית: Διχοτομία) היא חלוקה ממצה והדרה של קבוצה לשתי תת-קבוצות, תוספים. כלומר, כל חבר אשר היה חבר בקבוצה המקורית יהיה חבר באחת משתי תת-הקבוצות החדשות, ואף חבר לא יהיה חבר בשתיהן.

הדיכוטומיה משמשת להעצמת הניגוד בין שתי קבוצות, גם אם לפעמים החלוקה היא מעורפלת.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נגזר מה-יוונית, שפירושה "לבוש": dich- הוא צורתה של "dicha", כלומר "לשניים"; טומייה- פירושה לחתוך, לחתוך או לחלק משהו.

המילה דואליות (או דואליות לעיתים) מכילה את משמעות המילה דיכוטומיה ויש לה גם משמעויות אחרות.

הדיכוטומיה משמשת לחלוקה בין שני הפכים קיצוניים במהותם, כגון חיים ומוות, עבר ועתיד, אמת ושקר, גוף ונשמה, שחור ולבן,טוב ורע. בתורת הקבוצות, יחס דיכוטומי "R" הוא יחס כזה שלכל "a" ו-"b", קיים רק "aRb" או "bRa", אך לא שניהם. בניתוח באמצעות רגרסיה, משתנה דמה הוא משתנה דיכוטומי המייצג מאפיין מסוים, המקבל רק את הערך 1 (המציין את קיומו של המאפיין) או 0 (מציין לא - קיום המאפיין). דיכוטומיה כוזבת היא כשל לוגי הנובע מהנחתו של הטוען, ששתי האפשרויות שהוא מציג הן ממצות וקבוצות זרות (כלומר, אחת מהן חייבת להיות נכונה, ורק אחד מהם). בדרך כלל הסיבה לאי נכונות ההנחה היא כי ישנן אפשרויות נוספות שלא נלקחו בחשבון (כשל לוגי הנקרא בחירה כוזבת), אך לעיתים ההנחה אינה נכונה כי ייתכן ששתי האפשרויות יכולות להתקיים יַחַד. בבוטניקה, דיכוטומיה היא סוג של הסתעפות, על ידי פיצול ענף לשני ענפים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.