אימובילייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אימובילייזר (גם: מַשְׁבֵּת מָנוֹעַ) הוא מתקן ביטחון אלקטרוני המותקן במכוניות המורכב מיחידה חשמלית אשר מונעת ממנוע המכונית מלפעול אלא אם מוכנס המפתח המתאים. הדבר מונע "התנעה קווית חמה" לאחר שפרטי הכניסה הוקשו ובכך קטן הסיכוי לגניבת הרכב. נטרול האימובילייזר מתבצע על ידי הקשת הקוד של הרכב במערכת קודן ובמכוניות בהם האימובילייזר מותקן כבר בפס הייצור מוכנס שבב קטן למפתח הרכב אשר מזוהה על ידי מחשב הרכב. אימובילייזר מקורי לא מאפשר את התנעת המנוע וללא זיהוי השבב, מחשב הרכב מבטל מערכות כגון: סטרטר, פעולת מזרקים ומערכת הצתה.

למעשה האימובילייזר המקורי הוא שבב עשוי מזכוכית או פחם. שבב זה ממוקם בראש או בגוף המפתח. סביב מתג ההצתה של הרכב מותקן סליל אשר מזהה את פרטי השבב. במידה והשבב מסונכרן עם יחידת האימובילייזר של הרכב תתאפשר הנעה של הרכב. השבבים והמפתחות מקודדים למחשב הרכב באמצעות ציוד דיאגנוסטיקה על ידי מנעולן רכב או באמצעות המוסך המורשה. כיום הוקשחו שיטות הקידוד וההצפנה של השבבים וברכבים רבים ניתן לקודד מפתח חדש לרכב ולמחוק מפתחות שאבדו אך ורק בחיבור אונליין לשרת יצרן הרכב.

יצרנית הרכב מרצדס בנץ היא החברה היחידה שפיתחה הגנה של אימובילייזר המבוססת על אור אינפרא אדום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת חשמל אימובילייזר / אזעקה הומצאה על ידי סנט ג'ורג 'אוונס ואדוארד בירקנבואל כפטנט בשנת 1919.[1] הם פיתחו רשת 3X3 של בעלי קשר כפול בתוך המכונית כך כאשר מתג ההתנעה הופעל, זרם מהסוללה (או המגנט) הועבר למצת כדי לאפשר למנוע לפעול.[2] הגדרות המערכת יכולות להשתנות בכל פעם שהמכונית מונעת. מערכות אימובילייזר מודרניות הן אוטומטיות, כלומר בעל הרכב אינו צריך לזכור להפעיל אותו.[3]

בשלהי 1997 החלו לשתול את שבב אימובילייזר בתוך ראש המפתח של הרכב. למרות שמפתח לרכב מבחוץ נראה כמוצר פשוט אך למעשה מדובר במפתח חכם מאוד. מפתח בעל יכולות זיהוי ייחודיות אשר מסכלות גנבות רכבים ומונעות מגנבים לשכפל את המפתח. עם הזמן גנבי הרכבים השתכללו ומצאו שיטות לשכפל את השבבים המתוחכמים ולכן נאלצו יצרניות הרכבים להקשיח את האלגוריתמים שבשבבים.

כיום השבבים מוצפנים ברמת אבטחה של עד 128 bit.

פגיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצאו מספר נקודות תורפה במערכות אימובלייזר אשר נועדו להגן על הרכב מפני גניבה.[4]

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שפורסם ב"כתב העת הכלכלי" בשנת 2016 מצא כי אימובילייזר הפחית את השיעור הכולל של גניבות רכב בכ -40% בין השנים 1995 ו -2008.[5] היתרונות מבחינת מניעת גניבות הן גבוהות לפחות פי 3 מאשר העלויות של התקנת המכשיר.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Automobile-theft preventer". google.com/patents/US1300150. 8 באפריל 1919. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  2. ^ Torchinsky, Jason (11 באפריל 2013). "The First Car Alarm Was Sort Of Like A Puzzle". Jalopnik. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  3. ^ "What is an immobilizer?". wisegeek.com/. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  4. ^ Graham-Rowe, Duncan (6 בדצמבר 2010). "Criminals find the key to car immobilizers". New Scientist (2789). בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  5. ^ 5.0 5.1 van Ours, Jan C.; Vollaard, Ben (1 ביוני 2016). "The Engine Immobiliser: A Non-starter for Car Thieves". The Economic Journal (באנגלית) 126 (593): 1264–1291. ISSN 1468-0297. doi:10.1111/ecoj.12196.