אימפריה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.
הדרך העיקרית בה נוצרות אימפריות היא יציאה של מדינה למסע כיבושים של שכנותיה. כך, למשל, האימפריה הרוסית נוצרה מהשתלטות רוסיה על פולין, סיביר וקרים. דרך אחרת להיוצרות אימפריה היא מסע ימי לגילוי ארצות שקל להשתלט עליהן. כך למשל נוצרו האימפריה הבריטית, האימפריה ההולנדית, האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית.
סופן של רוב האימפריות היה התפרקות כתוצאה מסיבות שונות כמו מרידות, סכסוכים פנימיים על נושאים כגון ירושה, התפוררות כלכלית, כיבוש על ידי אימפריות אחרות ולחצים בין-לאומיים. אפשרות אחרת היא מיזוג תרבותי ואתני של האוכלוסיות באימפריה, כך שהאימפריה, ברובה, הופכת למדינה. למרות זאת, כיום ישנה מדינה אחת שעדיין משתמשת במונח אימפריה – יפן.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אימפריה היא צירוף של מדינות או שטחים נפרדים רבים הנתונים תחת שלטונו של שליט עליון או אוליגרכיה.[1] זו עומדת בניגוד לפדרציה, שהיא מדינה נרחבת המורכבת מרצון ממדינות ועמים אוטונומיים. אימפריה היא ישות פוליטית גדולה השולטת על שטחים מחוץ לגבולותיה המקוריים.
הגדרות למה שמהווה אימפריה מבחינה פיזית ופוליטית משתנות. ייתכן שזו מדינה המפעילה מדיניות אימפריאלית או מבנה פוליטי מסוים. אימפריות נוצרות בדרך כלל מרכיבים אתניים, לאומיים, תרבותיים ודתיים מגוונים.[2] המונחים "אימפריה" ו"קולוניאליזם" משמשים לתיאור יחסים בין מדינה או חברה חזקה לבין אחת חלשה יותר; מייקל וו. דויל הגדיר אימפריה כ"שליטה אפקטיבית, בין אם רשמית או בלתי רשמית, של חברה כפופה על ידי חברה אימפריאלית".[3]
עבור דויל, אימפריאליזם הוא פשוט התהליך של הקמה ותחזוקה של אימפריה.[4] אין לבלבל זאת עם האימפריאליזם במובן המרקסיסטי-לניניסטי של תופעה מודרנית מאוחרת בעקבות הקולוניאליזם האירופי, המייצג את השלב האחרון של הקפיטליזם. בתחילה, המונח היה "אימפריאליזם מודרני", כאשר התואר "מודרני" הבדיל את האימפריאליזם העכשווי מאימפריאליזם קודם, כמו היווצרות אימפריות עתיקות והגל הראשון של הקולוניזציה האירופית. בסופו של דבר, לנין ביטל את כל הצורות הקודמות והחל את תולדות האימפריאליזם בשנות ה-60 של המאה ה-18. ההגדרה הלניניסטית של האימפריאליזם העבירה את מהות האימפריה מהפוליטיקה לכלכלה וטענה במפורש כי לאימפריאליזם הקפיטליסטי המודרני אין דבר במשותף עם אימפריות העבר. מעט היסטוריונים עוקבים אחר הגישה המרקסיסטית, ורובם מכירים בכך שהאימפריאליזם קדם לקולוניאליזם האירופי ולקפיטליזם בלפחות 4,500 שנה. היסטוריונים מרקסיסטים התרחקו כל כך מהדיונים של ההיסטוריונים המרכזיים על אימפריה, עד שכמעט חדלה התקשורת ביניהם.
טום ניירן ופול ג'יימס מגדירים אימפריות כישויות פוליטיות "המרחיבות יחסי כוח על פני חללים טריטוריאליים שמעליהם אין להן ריבונות משפטית קודמת או נתונה, ובאחד או יותר מתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות, הן משיגות מידה מסוימת של הגמוניה נרחבת על חללים אלה כדי לחלץ או לצבור ערך".[5] ריין טאגפרה הגדיר אימפריה כ"כל ישות פוליטית ריבונית גדולה יחסית שמרכיביה אינם ריבוניים". פיטר באנג מאפיין אימפריה כ"מורכבת, רב-שכבתית ורחוקה מלהיות אחידה בארגון הפנימי של הכוח", ומורכבת מ"מגוון שטחים וקהילות שונים, הכפופים באופן היררכי בדרכים שונות לכוח דומיננטי".
עם זאת, לעיתים אימפריה היא רק מבנה סמנטי, כגון כאשר שליט נוטל לעצמו את התואר "קיסר".[6][7][8] הישות הפוליטית שעליה הוא שולט הופכת באופן לוגי ל"אימפריה", למרות שאין לה שטח או הגמוניה נוספים. דוגמאות לצורת אימפריה זו כוללות את האימפריה המרכז-אפריקאית, האימפריה המקסיקנית השנייה, או האימפריה הקוריאנית שהוכרזה ב-1897, כאשר קוריאה, רחוק מלהשיג שטח חדש, עמדה בפני סיפוח על ידי האימפריה היפנית, אחת האחרונות שהשתמשו בשם באופן רשמי. בין המדינות האחרונות במאה ה-20 שהוכרו כאימפריות במובן זה היו האימפריה המרכז-אפריקאית, האימפריה האתיופית, הקיסרות הווייטנאמית, מנצ'וקוו, האימפריה הרוסית, הקיסרות הגרמנית והאימפריה הקוריאנית.
חוקרים מבחינים בדרך כלל בין אימפריות למדינות-לאום.[9][10][11] באימפריה קיימת היררכיה שבה קבוצת אנשים אחת (בדרך כלל המטרופולין) שולטת בקבוצות אחרות של אנשים, וקיימת היררכיה של זכויות ויוקרה לקבוצות שונות של אנשים. ג'וזף קולומר הבחין בין אימפריות למדינות בדרכים הבאות:
- אימפריות היו גדולות בהרבה ממדינות.
- לאימפריות לא היו גבולות קבועים או קבועים, בעוד שלמדינה היו גבולות קבועים.
- לאימפריות היה "צירוף של קבוצות ויחידות טריטוריאליות מגוונות עם קשרים אסימטריים למרכז", בעוד שלמדינה הייתה "סמכות עליונה על שטח ואוכלוסייה".
- לאימפריות היו תחומי שיפוט רב-שכבתיים וחופפים, בעוד שמדינה חתרה למונופול והומוגניזציה[12]
סוגים שונים של אימפריות – הדיקטטורית והמשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים שני סוגים עיקרים של אימפריות – אימפריות דיקטטוריות ואימפריות משפטיות. בקבוצה הראשונה נמצאת האימפריה האשורית, ההלניסטית, הקרתגית, המונגולית, הספרדית והרוסית. הקבוצה השנייה הופיעה עם רומא והיא כוללת את רומא, ביזנטיון, העבאסית והעות'מאנית, והבריטית. ההבדל בין שתי הגישות מצוי ביחס השונה שלהן לאזרח האימפריה, לחוק ולמבנה האימפריה עצמו. אימפריה דיקטטורית מתמקדת בהשגת שליטה ותו לא. יכולה להיות לה שאיפה להפצה ולקידום של ציוויליזציה מסוימת (ספרד והקתוליות, אלכסנדר מוקדון והלניזם) אבל מעבר למימוש שאיפות אלו היא לא מנסה לבנות את החברה בצורה משפטית מסודרת. עיקר העניין של האימפריה הוא בכוח של השליט מול נתיניו ומול מעצמות אחרות. אימפריה משפטית לעומת זאת מעוניינת בבניית החברה כעניין אוניברסלי. מטרתה להשליט חוק ולבנות מערכת יחוס כלל חברתית. אימפריה כזאת איננה מחייבת תמיכה בדמוקרטיה אבל יכולה לתמוך בליברליזם ובשוק החופשי (האימפריה הבריטית) או בחוק הכללי (האימפריה הרומית). כך השליטו הבריטים סחר חופשי בכל רחבי האימפריה וכך השליטו העות'מאנים את החוק המוסלמי בכל רחבי האימפריה העות'מאנית. בדיקה היסטורית של אימפריות מחייבת בדיקה של המטרות של השליטים ומערכות היחסים שהושלטו באימפריה.
על פי רוב בראש אימפריה עמד שליט שנשא בתואר קיסר, ומכאן התרגום העברי למונח אימפריה – קיסרות. אך היו גם אימפריות שנשלטו באופן דמוקרטי על ידי ציבור אזרחים, בדרך כלל אזרחי מדינת המוצא של האימפריה שהיוו חלק קטן מכלל האנשים שהיו נתונים לשלטונה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אימפריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Oxford Dictionary Online". נבדק ב-2020-06-30. "An extensive territory under the control of a supreme ruler (typically an emperor) or an oligarchy, often consisting of an aggregate of many separate states or territories. In later use also: an extensive group of subject territories ultimately under the rule of a single sovereign state."
- ^ Howe 2002, p. 15.
- ^ Doyle, Michael (5 בספטמבר 2018). Empires (באנגלית). Cornell University Press. p. 30. ISBN 978-1-5017-3413-7.
I favor the behavioral definition of empire as effective control, whether formal or informal, of a subordinated society by an imperial society.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Doyle, Michael (5 בספטמבר 2018). Empires (באנגלית). Cornell University Press. p. 30, 37. ISBN 978-1-5017-3413-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ James & Nairn 2006, p. xxiii.
- ^ "empire". The Free Dictionary. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
any monarchy that for reasons of history, prestige, etc, has an emperor rather than a king as head of state
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "empire". Your Dictionary. LoveToKnow, Corp. 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
government by an emperor or empress
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "empire". Vocabulary.com Dictionary. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
a monarchy with an emperor as head of state
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tilly, Charles (1990). Coercion, Capital, and European States, AD 990–1992 (באנגלית). Blackwell. pp. 4, 45–46.
- ^ Colomer, Josep M. (2017). "Empires Versus States". Oxford Research Encyclopedia of Politics (באנגלית). doi:10.1093/acrefore/9780190228637.013.608. ISBN 978-0-19-022863-7.
- ^ Hechter, Michael; Brustein, William (1980). "Regional Modes of Production and Patterns of State Formation in Western Europe". American Journal of Sociology. 85 (5): 1061–1094. doi:10.1086/227125. ISSN 0002-9602. JSTOR 2778891.
- ^ Colomer, Josep M. (2017). "Empires Versus States". Empires Versus States. Oxford Research Encyclopedia of Politics (באנגלית). doi:10.1093/acrefore/9780190228637.013.608. ISBN 978-0-19-022863-7.
