ציוויליזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז העיר ניו יורק
הריסות המאצ'ו פיצ'ו, "העיר האבודה של האינקה", המסמלת את הציוויליזציה העתיקה

צִיוִוילִיזַצְיָהאנגלית: Civilization) היא הארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. לרוב היא כוללת מספר עמים ומדינות, החולקים ביניהם יסודות משותפים כגון: תרבות, דת, ערכים ולעיתים מוצא אתני משותף.

מאפיינים משותפים לציוויליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, לציוויליזציות יהיו מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:

  • תרבות: קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כמו כללי נורמה, מנהגים, אומנות, ספרות וכו'...
  • דת: אמונה משותפת בכוח עליון משותף כלשהו. לדוגמה: יש הרואים את עמי המזרח הרחוק כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
  • אידאולוגיה וערכים: אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה: רבים רואים במדינות המערב ציוויליזציה. זאת, בין השאר בשל היסודות הערכיים והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, יסודות כגון חירות האדם, דמוקרטיה וכו'...
  • היסטוריה: היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה: לאינדיאנים הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, בשל כך יש הטעונים שהיא ציוויליזציה נפרדת.
  • מוצא אתני: מקור אתני משותף אחד למספר עמים, ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה: לערבים ישנו מקור אתני משותף, ולכן, לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.

רצף ואי רצף טריטוריאלי של ציוויליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן טבעי, העמים המרכיבים ציוויליזציה נמצאים על פי רוב ברצף טריטוריאלי אחד, שממנו נובע הדמיון בין העמים, אך לא תמיד כך הדבר: העולם המערבי, למשל, מחולק על פני מרכז ומערב אירופה, צפון אמריקה, ואוסטרליה וניו זילנד. רוסיה וגרורותיה במזרח אירופה ומרכז אסיה, לעומת זאת, מהוות רצף טריטוריאלי אחד.

עתיד הציוויליזציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת העולם לציוויליזציות לפי הספר התנגשות הציוויליזציות, מאת סמואל הנטינגטון

ישנן שתי גישות עיקריות בקשר לעתיד הציוויליזציות בעולם.

סמואל הנטינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנגשות הציביליזציות

הגישה הראשונה והפסימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני למדע המדינה סמואל הנטינגטון, טוענת שהעולם מחולק לשמונה ציוויליזציות עיקריות, ועם השנים הקיטוב והקרע בין הציוויליזציות הולך וגדל. כמו כן, הציוויליזציות מתחרות ונאבקות אחת בשנייה.

להגדרת הנטינגטון, ציויליזציה מורכבת ממדינות וקבוצות חברתיות (כמו מיעוטים אתניים ודתיים). הדת היא המרכיב המאחד העיקרי, אך גם שפה וקרבה גאוגרפית מהוות גורם חשוב .

על פי הנטינגטון, העולם נחלק ביסודו לשמונה ציוויליזציות עיקריות:

פרנסיס פוקויאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קץ ההיסטוריה והאדם האחרון

בגישה השנייה והאופטימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, טוענת כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות (אנ'), אידאולוגיות וצורות משטר, אלא היא סימנה את קצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניל פרגוסון, ציביליזציה: המערב וכל השאר, תל אביב: עם עובד, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 41
  2. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 42
  3. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 49
  4. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 40
  5. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 39 ו-40
  6. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 44 ו-45