ציוויליזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האקרופוליס באתונה. אתונה העתיקה נחשבת לערש הציוויליזציה המערבית ומקום הולדתה של הדמוקרטיה

ציוויליזציה היא ארגון חברתי אנושי מורכב המתאפיין בקיומן של מערכות פוליטיות, ריבוד חברתי, עיור ומערכות סמליות של תקשורת מעבר לשפה הטבעית (כלומר, כתב).[1][2][3][4][5][6][7][8] הציוויליזציה מתאפיינת גם במרכוז של סמכויות, ביות מיני צמחים ובעלי חיים, חלוקת עבודה, אידאולוגיות וערכים המבטאים התקדמות חברתית, אדריכלות מונומנטלית, מיסוי, תלות חברתית ושאיפת התפשטות.[2][3][4][6][7][8]

מבחינה היסטורית, "ציוויליזציה" הוגדרה לעיתים קרובות כתרבות גדולה יותר ו"מתקדמת יותר", בניגוד לתרבויות קטנות יותר ו"מתקדמות פחות".[1][3][4][9] במובן הרחב יותר, נהוג להבחין בין ציוויליזציה לבין חברות שבטיות לא ריכוזיות, כולל תרבויות של פסטורליסטים נוודים, חברות נאוליתיות או ציידים-לקטים. בציוויליזציות נוצרו יישובים צפופים המתאפיינים במעמדות חברתיים היררכיים שנשלטים בידי אליטות, העוסקים בחקלאות אינטנסיבית, כרייה, ייצור ומסחר בקנה מידה קטן. הציוויליזציה מקיימת ריכוז של כוח, מרחיבה את השליטה האנושית על שאר הטבע, כולל על בני אדם אחרים.[10]

גורדי שחקים במנהטן, ניו יורק. ניו יורק נחשבת למרכז תרבותי, פיננסי, פוליטי בינלאומי

ההופעה המוקדמת ביותר של ציוויליזציות קשורה בדרך כלל לשלבים האחרונים של המהפכה הנאוליתית בדרום-מערב אסיה, שהגיעו לשיאם בתהליך המהיר יחסית של מהפכה עירונית והתפתחותן של ישויות מדינתיות ואליטות שליטות.

מאפיינים משותפים המאחדים ציוויליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, לציוויליזציות יש מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:

  • תרבות: קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כגון כללי נורמה, מנהגים, אומנות וספרות.
  • דת: אמונה משותפת בכוח עליון משותף כלשהו. לדוגמה, יש הרואים את עמי המזרח הרחוק כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
  • אידאולוגיה וערכים: אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה, רבים רואים במדינות המערב ציוויליזציה, בין השאר בשל היסודות הערכיים והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, כגון חירות האדם ודמוקרטיה.
  • היסטוריה: היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה, לאינדיאנים הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, ובשל כך יש הטוענים שהם ציוויליזציה נפרדת.
  • מוצא אתני: מקור אתני משותף אחד למספר עמים, ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה, לערבים ישנו מקור אתני משותף, ולכן לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.

רצף טריטוריאלי של ציוויליזציה – או היעדרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות המאצ'ו פיצ'ו, "העיר האבודה של האינקה", המסמלת את הציוויליזציה העתיקה

באופן טבעי, העמים המרכיבים ציוויליזציה נמצאים על פי רוב ברצף טריטוריאלי אחד, שממנו נובע הדמיון בין העמים, אך לא תמיד כך הדבר: העולם המערבי, למשל, מחולק על פני מרכז ומערב אירופה, צפון אמריקה, ואוסטרליה וניו זילנד. רוסיה וגרורותיה במזרח אירופה ומרכז אסיה, לעומת זאת, מהוות רצף טריטוריאלי אחד.

עתיד הציוויליזציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת העולם לציוויליזציות לפי הספר התנגשות הציוויליזציות, מאת סמואל הנטינגטון

ישנן שתי גישות עיקריות בקשר לעתיד הציוויליזציות בעולם.

סמואל הנטינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התנגשות הציביליזציות

הגישה הראשונה והפסימית יותר, שבה מחזיק הפרופסור האמריקני למדע המדינה סמואל הנטינגטון, טוענת שהעולם מחולק לשמונה ציוויליזציות עיקריות, ועם השנים הקיטוב והקרע בין הציוויליזציות הולך וגדל. כמו כן, הציוויליזציות מתחרות ונאבקות אחת בשנייה.

להגדרת הנטינגטון, ציויליזציה מורכבת ממדינות וקבוצות חברתיות (כמו מיעוטים אתניים ודתיים). הדת היא המרכיב המאחד העיקרי, אך גם שפה וקרבה גאוגרפית מהוות גורם חשוב.

על פי הנטינגטון, העולם נחלק ביסודו לשמונה ציוויליזציות עיקריות:

פרנסיס פוקויאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קץ ההיסטוריה והאדם האחרון

הגישה השנייה והאופטימית יותר, שבה מחזיק הפרופסור האמריקני לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, טוענת כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא היא סימנה את קיצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניל פרגוסון, ציביליזציה: המערב וכל השאר, תל אביב: עם עובד, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Adams, Robert McCormick (1966). The Evolution of Urban Society. Transaction Publishers. p. 13. ISBN 9780202365947. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Haviland, William; et al. (2013). Cultural Anthropology: The Human Challenge. Cengage Learning. p. 250. ISBN 978-1285675305. ארכיון מ-13 ביולי 2019. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Wright, Ronald (2004). A Short History anthropological. ISBN 9780887847066.
  4. ^ 1 2 3 Llobera, Josep (2003). An Invitation to Anthropology. Berghahn Books. pp. 136–137. ISBN 9781571815972. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Fernández-Armesto, Felipe (2001). Civilizations: Culture, Ambition, and the Transformation of Nature. Simon & Schuster. ISBN 9780743216500. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Boyden, Stephen Vickers (2004). The Biology of Civilisation. UNSW Press. pp. 7–8. ISBN 9780868407661. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Solms-Laubach, Franz (2007). Nietzsche and Early German and Austrian Sociology. Walter de Gruyter. pp. 115, 117, and 212. ISBN 9783110181098. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 AbdelRahim, Layla (2015). Children's literature, domestication and social foundation : narratives of civilization and wilderness. New York. p. 8. ISBN 9780415661102. OCLC 897810261.
  9. ^ Bolesti, Maria (2013). Barbarism and Its Discontents. Stanford University Press. ISBN 9780804785372. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Mann, Michael (1986). The Sources of Social Power. Vol. 1. Cambridge University Press. pp. 34–41.
  11. ^ 1 2 3 4 סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 41
  12. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 42
  13. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 49
  14. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 40
  15. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 39 ו-40
  16. ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 44 ו-45