אימרה היידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימרה היידו
Hajdú Imre
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בינואר 1906
טורה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1977 (בגיל 71)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת סגד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, רדיולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אימרה היידו (במקור הירשלר, בהונגרית: Hajdú Imre; טורה, 18 בינואר 1906בודפשט, 4 בספטמבר 1977)[1] היה דוקטור לרפואה (MD), יהודי-הונגרי רופא רדיולוג. היה הראשון שארגן בהונגריה הכשרת מומחים לקרני רנטגן. הוא היה מנהל מחלקת רנטגן בבית חולים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימרה הירשפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור היידו (הירשלר) (18721931), רופא, ושל אילונה בֶּנֶדֶק (18851918). הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד, שם קיבל תואר ב-1930. בשנים 1930–1932 יצא למסע לימודי במכוני רדיולוגיה בווינה ובלייפציג. בין 1933 לבין 1941 עבד במחלקת הרנטגן של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט. הוא נלקח למחנות שרות העבודה ב-1941 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), משם הצליח להימלט לצבא הסובייטי ולחם בגדוד המתנדבים ההונגרי. משנת 1945 עבד שוב בבודפשט ועד 1953 היה המזכיר הכללי של קבוצת המומחים לרדיולוגיה שיזם את הקמתה. הוא היה הראשון בהונגריה שארגן את הכשרת מומחים לקרני רנטגן בין השנים 19511957. מאוחר יותר עבד כרופא הראשי והמנהל של החלקה ושל מעבדת הרנטגן המרכזית של בית החולים יאנוש.

הוא עסק בעיקר בנושאים אורתופדיים ואבחון רנטגן של מערכת העיכול. פרסם מספר רב של פרסומים טכניים.

היידו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי בנג'קרש (1-3-320).

מחקריו ופרסומיו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקרה של הרס עצמות נרחב. עם אנדראש נאקו. (בודפשט, 1949)
  • מקרה של אי סדרי התפתחות בוושט ובקיבה. (1960)
  • מכשיר לאנגיו-קרדיוגרפיה. עם ג'רג' אורבן. (בודפשט, 1957)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור מסדר הכבוד של העמל דרג זהב (1966)[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Elhunyt Hajdú Imre". Népszabadság. 1977-09-08. נבדק ב-2021-02-20.
  2. ^ Magyar Közlöny (1966. június 24.) 42. szám