אינגבורג, נסיכת דנמרק
 | |||||||||
| אינגבורג, נסיכת דנמרק | |||||||||
| לידה |
2 באוגוסט 1878 ארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, דנמרק  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1958 (בגיל 79) סטוקהולם, שוודיה  | ||||||||
| שם מלא | אינגבורג שרלוטה קרולינה פרדריקה לואיזה, נסיכת דנמרק | ||||||||
| מדינה | דנמרק, שוודיה | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות המלכותי, האגה  | ||||||||
| בן זוג | הנסיך קרל, דוכס וסטריטלנד | ||||||||
| שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אינגבורג, נסיכת דנמרק (בדנית: Prinsesse Ingeborg af Danmark; 2 באוגוסט 1878 – 12 במרץ 1958), הייתה בתו של פרדריק השמיני, מלך דנמרק, ואמם של מלכות נורווגיה ובלגיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינגבורג נולדה ב-2 באוגוסט 1878 בארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, לפרדריק השמיני, מלך דנמרק וללוביסה, נסיכת שוודיה, בתם של קרל החמישה עשר, מלך שוודיה ולואיזה, נסיכת הולנד. במאי 1897 התארסה אינגבורג עם בן דודה הנסיך קרל, דוכס וסטריטלנד, בנו של אוסקר השני, מלך שוודיה, אשר לא הכירה אותו בכלל, וב-27 באוגוסט 1897 התחתנו השניים בקופנהגן, ויצאו לירח דבש בגרמניה. אינגבורג הייתה פופולרית מאוד בקרב העם השוודי, ובין השנים 1897–1907 מילאה את רוב תפקידיה של המלכה, מפני שחמותה סופיה, מלכת שוודיה השתתפה באירועים ציבוריים רק לעיתים רחוקות, ואילו נסיכת הכתר ויקטוריה בילתה את רוב זמנה בחו"ל מטעמי בריאות.
אינגבורג התעניינה בספורט, במיוחד החלקה על הקרח, ובתערוכת הרכב בסטוקהולם בשנת 1903, ערכה טיול במכונית יחד עם גיסה גוסטב, נסיך הכתר של שוודיה באזור סקונה. בשנת 1908 ליוותה אינגבורג את אחיינו של בעלה - הנסיך וילהלם, דוכס סדרמנלנד, לחתונתו עם מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה ברוסיה.
אינגבורג השקיעה רבות בחינוך ילדיה, וחיי המשפחה שלה היו לאות ולמופת בהרמוניה שלהם. בשנת 1922 קרס הבנק שבו היה מופקד כספם, והם נאלצו למכור את ביתם, אך אינגבורג התמודדה עם זה בגבורה. אינגבורג הוצגה בשוודיה שנים רבות, כסמל לרעיה ואם, והייתה אחת הפופולריות ביותר בקרב משפחת המלוכה.
בשנת 1905 הוצע לבעלה קרל כתר נורווגיה, אך הוא סירב לקבלו, ואחיה קרל, נסיך דנמרק הוכתר כהוקון השביעי, מלך נורווגיה. אינגבורג אהדה מאוד את הליברלים ולא אהבה את השמרנים, וכשהתפטרה הממשלה הליברלית בשנת 1918, קיבלה זאת בצורה קשה. במהלך מלחמת העולם השנייה הפגינה אינגבורג בפומבי נגד גרמניה הנאצית, על ידי חסימת חלון ביתה הפונה לשגרירות גרמניה בסטוקהולם.
ב-12 במרץ 1958 מתה אינגבורג בביתה בסטוקהולם, והיא כמעט בת 80 שנים. שלושה מנכדיה הפכו למלכים באירופה: האראלד החמישי, מלך נורווגיה, בודואן, מלך הבלגים ואלברט השני, מלך הבלגים.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 באוגוסט 1897 התחתנה אינגבורג עם הנסיך קרל, דוכס וסטריטלנד, בנו של אוסקר השני, מלך שוודיה, ממנו נולדו לה 4 ילדים:
- מרגרטה, נסיכת שוודיה (1899–1977), התחתנה עם אקסל, נסיך דנמרק
- מרתה, נסיכת שוודיה (1901–1954), התחתנה עם אולף החמישי, מלך נורווגיה
- אסטריד, נסיכת שוודיה (1905–1935), התחתנה עם לאופולד השלישי, מלך הבלגים
- הנסיך קרל, דוכס אסטרייטלנד (1911–2003)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינגבורג, נסיכת דנמרק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)