אנוקספרין
 | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|---|---|
| קלקסן | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C42H59N3O35S2Na4 |
| מסה מולרית | 1322.0 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 100% |
| מטבוליזם | כבדי |
| זמן מחצית חיים | 4.5 שעות |
| הפרשה | כליות |
| בטיחות | |
| דרכי מתן | SC |
| מזהים | |
| קוד ACT |
B01AB05  |
| מספר CAS | 679809-58-6 |
  | |
אנוקספרין (באנגלית Enoxaparin), היא תרופה המעכבת קרישת דם (אנטיקואגולנטית). אנוקספרין נמכר תחת השם מסחרי בישראל קלקסן (באנגלית clexane), והיא ניתנת לחולים בקבוצת סיכון לאירוע של קריש או תסחיף דם החוסם עורק או וריד.
אנוקספרין שייכת למשפחת התרופות שהן נגזרות הפרין בעלות משקל מולקולרי נמוך. מתן של אנוקספרין (בהזרקה תת־עורית) נוח יותר לעומת הפרין (בעירוי לתוך הווריד), ונחשב במרבית המקרים לבטוח יותר בהשוואה להפרין.
שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנוקספרין משמש בעיקר לטיפול ב:
- פקקת הוורידים העמוקים (באנגלית: Deep vein thrombosis - DVT).
- תסחיף ריאתי (באנגלית: Pulmonary Embolism - PE)
- מניעה של פקקת הוורידים העמוקים, לאחר ניתוחים אורתופדיים וניתוחים אחרים, שלאחריהם המטופל מוגבל בתנועה.
- טיפול בתעוקת חזה לא יציבה או במהלך התקף לב.
- מניעת היווצרותם של קרישי-דם בצנרת הדיאליזה בחולים שמטופלים בדיאליזה מסוג המודיאליזה.
מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנוקספרין נקשר לאנטיתרומבין ומונע ממנו אינטראקציה עם פקטור קרישה Xa (עשר אקטיבי).
פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמינות ביולוגית של אנוקספרין היא 100%.
פיזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפח פיזור של אנוקספרין 4.3 ליטר.
מטבוליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבוליזם של אנוקספרין מתרחש בכבד על ידי דה-סולפציה ודה-פולימרזציה.
סילוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנה חד פעמית תת-עורית של אנוקספרין היא בעלת זמן מחצית חיים של 4.5 שעות.
בערך 10-40% מהתרופה מפונה דרך הכליות. יש להתאים מינון בחולים עם אי ספיקת כליות.
הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לתת אנוקספרין במהלך הריון אם הרופא המליץ על כך. התרופה שייכת לקטגוריה B.[א] אנוקספרין לא חודרת דרך השליה.[1]
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעות הלוואי של אנוקספרין הנפוצות מאד כוללות דימום חיצוני או פנימי ועליה באנזימי כבד (אמינוטרנספרזות). שכיחים גם נטיה מוגברת לחבלות, פריחה אדומה או ורודה, כואבת או מגרדת, כאב ראש, ירידה בספירת תאי דם אדומים ועליה ברמת טסיות דם.[2]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קטגוריה B: מחקרים בחיות אינם מעידים על סיכון לעובר ואין מחקרים מבוקרים בנשים הרות, או שמחקרים בחיות הדגימו סיכון לעובר שלא הוכח במחקרים מבוקרים בנשים הרות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Benjamin Brenner, Enoxaparin use in pregnancy: state of the art, Women's Health (London, England) 3, 2007-01, עמ' 9–14 doi: 10.2217/17455057.3.1.9 (באנגלית)
- ^ סאנופי-אוונטיס ישראל, קלקסן - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, 11/2022 (בעברית)