אירן בראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירן בראט
Barát Irén
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1890
טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 1972 (בגיל 81)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1914) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 בינואר 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הרפובליקה העממית ההונגרית (1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירן בראט (במקור פרוינד, בהונגרית: Barát Irén; טמשוואר, 15 ביולי 1890בודפשט, 18 בינואר 1972)[1] הייתה רופאה יהודייה-הונגרייה, פולמונולוגית, זוכת פרס המדינה (1970). אחותו של בלה בראט (18881945) שהיה אדריכל והיסטוריון אמנות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירן בראט נולדה במשפחה יהודית כבתם של ארמין בראט (18601937) עיתונאי ומתרגם ושל יוליאנה רוט (18561939). את לימודיה התיכוניים השלימה בחלקו בעיר הולדתה ובחלקו בבודפשט. היא קיבלה את תואר הדוקטור לרפואה מאוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ב-1914 וכמה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה הגישה מועמדות לתפקיד ונסעה לז'ילינה, שם אישטוואן רוסניאק (לימים נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים) היה הבוס שלה. כסטודנטית עבדה במכון לאנטומיה, לאחר מכן בפיזיולוגיה, ולבסוף במחלקה לפתולוגיה לצד אדן קרומפכר. מ-1917 עד 1924 הייתה תחילה מתמחה ולאחר מכן מרצה במרפאה הפנימית בראשות שאנדור קוראני ומ-1924 עד 1970, עד פרישתה, הייתה הרופאה הראשית של בית ההבראה על שם אליזבת, נסיכת בוואריה בבודקסי (כיום שמו המכון הלאומי לשחפת ולפולמונולוגיה על שם קוראני). בין 1934 לבין 1971 הייתה מזכיר (ה) איגוד הרופאים ההונגריים לשחפת, בין השנים 1958 לבין 1964 הייתה נשיאת קבוצת טוברקולוזה (TBC) ושל האגודה לשחפת ולריאות (1964–1969).

אירן בראט הייתה אחת הדמויות המובילות בתחום מחלות הריאות בהונגריה.

עבודותיה העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור:

  • Az ascorbinsav a tuberkulózis kezelésében. (Orvosképzés, 1936)
  • Streptomycin kezelés alatt fellépett meningitis tuberculosa (Orvosok Lapja, 1949)
  • A felnőttkori primär és postprimär tuberkulózis (Budapest, 1950)
  • Isonikotinsäure hydrozid in der Behandlung der Tuberkulose (Therapia Hungarica, 1953)
  • Adatok a friss tüdőfolyamatok hármas antituberkulotikus kezeléséhez. Bárász Zoltánnal. (Tuberkulózis, 1960)
  • Tüdőadenomatosisról egy eset kapcsán. Gyenei Ivánnal. (Tuberkulózis és Tüdőbetegségek, 1962)

בתרגום:

  • חומצה אסקורבית בטיפול בשחפת. (חינוך רפואי, 1936)
  • שחפת של דלקת קרום המוח במהלך טיפול בסטרפטומיצין (עיתון הרופאים, 1949)
  • שחפת ראשונית ופוסט-ראשונית למבוגרים (בודפשט, 1950)
  • Isonicotine Hydroside בטיפול בשחפת (Therapia Hungarica, 1953)
  • נתונים לטיפול אנטי שחפת משולש בתהליכי ריאות טריים. עם זולטן באראס. (שחפת, 1960)
  • על אדנומטוזיס ריאתי במקרה אחד. עם איבאן ג'נאי. (שחפת ומחלות ריאה, 1962)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רופאה מצוינת (1952)
  • מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1956)
  • מסדר הצטיינות העבודה דרגת זהב (1970)
  • מדליית הזיכרון פרידייש קוראני (1963)
  • פרס המדינה (1970)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. מסת"ב 963-05-2500-3
  • Gách Marianne. „Egy óra dr. Barát Irénnel”, Béke és Szabadság, 1954. december 15. (Hozzáférés ideje: 2021. április 12.)
  • Névpont. Szerk. Kozák Péter

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Elhunyt dr. Barát Irén (1972. január 20.) Magyar Hírlap, 5. évfolyam, 20. szám