אישטוואן סגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישטוואן סגה
Szegő István
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בינואר 1908
נירג'האזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביוני 1969 (בגיל 61)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אישטוואן סגה (במקור שפיצר, בהונגרית: Szegő István;‏ נירג'האזה, 22 בינואר 1908בודפשט, 10 ביוני 1969) היה סופר, משורר, מתרגם ספרותי, עורך עיתון יהודי-הונגרי. סגה היה במשך תקופה אחרי מלחמת העולם השנייה מנכ"ל מפעל הסרטים הגדול והחשוב ביותר בהונגריה ובאירופה (מספר 3 באירופה בכמות הפקות הסרטים).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישטוואן שפיצר נולד במשפחה יהודית כבנם של דז'ה סגה (שפיצר)[1] (1875–?) ושל אירמה דנברג (1886–?).[2] את לימודיו התיכוניים סיים בעיר באיה. בין שתי מלחמות העולם עבד כיוצק ברזל וכמדפיס, והיה פעיל בארגוני עובדים חוקיים וחוקיים למחצה. הוא כתב שירי מקהלה ודרמות והיה חבר במקהלת כתב העת "100%". לאחר 1945, היה חבר באיגוד התרבות של הפועלים ובמפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, והיה סגן ראש מחלקת התרבות של המפלגה. ב-1946 מונה למנהל הכללי של מפעל הסרטים הוניה (זו הייתה אחת מסדנאות היצירה המשמעותיות ביותר בתולדות הפקת הסרטים ההונגריים. במשך עשרים השנים מאז הקמתו ב-1928 ועד להלאמתו, היה מפעל הסרטים הגדול ביותר בהונגריה), אך פוטר מתפקידו.[3][4] לאחר הקמת "חברת תעשיית הנייר" (Papíripari Vállalat) ב-1963, הוא הקים וערך את כתב העת "חדשות תעשיית הנייר" (Papíripari Híradó) עד מותו.

הוא פרסם את ספר השירים הראשון שלו בשנת 1923 בסגד יחד עם שיריו של הרופא והמשורר היהודי אגושטון ארג בשם "רצונות ואנחות". תרגומיו הספרותיים יצאו לאור מסוף שנות ה-20, בעיקר יצירותיהם של סופרים מהשמאל, אנטי-פשיסטים. הוא היה הראשון בהונגריה שתרגם להונגרית את אחת הדרמות של ברטולט ברכט.[5]

אשתו הייתה מרגיט, בתם של שטרן ליפמן ושל פאני ברנשטיין, (19091949),[6] לה נישא ב-30 באוגוסט 1932 בבודפשט.[7] גיסתו הייתה השחקנית רוז'י אץ'.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רצונות ואנחות (סגד, 1923)
  • על לחם ועל מים (בודפשט, 1934)
  • כסה את פניך (מונור, 1936)
  • הכתב על הקיר. שירים ותרגומים נבחרים (בודפשט, 1948)
  • דרך השחר: תמונות בפרוזה (בודפשט, 1948)

תרגומיו הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטפן צווייג: רופאי הנפש. מֶסְמֶר, מרי בייקר-אדי, פרויד (עם György Kovács, Zoltán Horváth), בודפשט, 1935
  • ולריוּ מרקוּ: מקיאוולי. בית הספר לכוח, בודפשט, 1937
  • ברונו טראבן: טליגה, רומן, בודפשט, 1937
  • מכשף האחו. סיפורי עם אפריקאים ( Afrikanische Märchen ), בודפשט, 1957
  • אלן פרבוסט: גברים לא פופולריים, רומן, 1958
  • אווה פריסטר: קאטארו 1918, סיפור, 1958
  • קורט סנדנר: לילה נורא, רומן, 1958
  • ברונו טראבן: יריד בני אדם במקסיקו, רומן, 1958
  • רודולף פטרסהגן: מרד המצפון. זיכרונותיו של קצין וורמאכט לשעבר, 1959
  • וידויים של צעירים אלג'יראים על המדיניות הקולוניאלית של צרפת, בודפשט, 1959
  • האס אס בפעולה (SS im Einsatz), אוסף מסמכים. בודפשט, 1960
  • פרידריך וולף: ד"ר לילי וואנר, בודפשט, 1960
  • מרטין מונוד: כנפי תפארת. נורמנדיה-ניימן, רומן, בודפשט, 1961
  • לואיס ולז דה גווארה: השטן הצולע, רומן, 1962

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סופרים הונגרים בני זמננו 1945–1997. ביבליוגרפיה וגלריית תמונות. עורכת אווה פ. אלמאשי. בודפשט, הוצאת אנציקלופדיה, 1997, 2000.
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי כרך משלים. עורכת ראשית אגנש קניירש).
  • Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.(לקסיקון ספרותי הונגרי)
  • Új magyar életrajzi lexikon VI. (Sz–Zs). Főszerk. Markó László. Budapest: Helikon. 2007. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 2408/1905. Forrás: MNL-OL 30806. mikrofilm 59. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 40. oldal 42. sor
  2. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a bajai polgári házassági akv. 87/1902. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-15.
  3. ^ "Szegő István a Hunnia új vezetője". Világosság. 1946-04-03. נבדק ב-2021-01-16.
  4. ^ "Új igazgató a Hunnia-filmgyár élén". Magyar Nemzet. 1947-08-26. p. 5. נבדק ב-2021-01-16.
  5. ^ "Ki fordított először Brechtet?". Magyar Nemzett. 1959-06-27. p. 7. נבדק ב-2021-01-16.
  6. ^ "Szegő Istvánné Stern Margit gyászjelentése". נפסבה. 1949-02-10. p. 2. נבדק ב-2021-01-16.
  7. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1051/1932. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-15.