אכילה רגשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אכילה רגשית מוגדרת כאכילת יתר על מנת להקל על רגשות שליליים. אכילה רגשית לעיתים קרובות עלולה להגביר את הסיכון להפרעות אכילה כגון בולימיה ואנורקסיה נרבוזה. מחקרים הראו גם כי קיים גם קשר הפוך - הפרעות אכילה קיימות מעלות את הסיכוי לאכילה רגשית. זיהוי קשר זה מאפשר לפסיכולוגים ותזונאים קליניים לספק את הטיפול המתאים לבעיית אכילה רגשית.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכילה רגשית מוגדרת כ"עלייה בצריכת מזון כתגובה לרגשות שליליים" והיא נחשבת לדרך התמודדות הסתגלותית עם רגשות קשים. אף על פי שאכילה רגשית איננה רשומה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, היא נחשבת לסוג של הפרעת אכילה ומטופלת ככזו.

אכילה רגשית משמשת גם להתמודדות עם לחצים חברתיים או פסיכולוגיים. מחקרים זיהו קשרים רבים בין אכילה רגשית לבין הפרעות אכילה אחרות כמו בולימיה, אנורקסיה נרבוזה והפרעת אכילה כפייתית (אנ').

זיהוי מצבים של אכילה רגשית והפרעות אכילה נוספות מתבצע באמצעות מבחן המכונה "השאלון ההולנדי" ובו סולם המאפשר לסווג את הרגלי האכילה הבאים:

  • אכילה מאופקת, המלווה בחששות לגבי דיאטה ושמירה על המשקל,
  • אכילה רגשית - אכילת יתר כתגובה לרגשות שליליים או כדרך להפחתת רגשות שליליים,
  • אכילה חיצונית - אכילת יתר של מזון בעל מראה, מרקם או ריח מושכים.

השפעתה של אכילה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכילה רגשית היא דרך התמודדות עם רגשות שליליים המניבה תוצאות באופן זמני, ולא מטפלת בגורמי הלחץ שיצרו מלכתחילה את הרגשות השליליים. אכילה כזו גורמת לרמות אינסולין גבוהות הגורמות לגלוקוקורטיקואידים להזרים למחזור הדם אנזימים הסופחים את אבות המזון ומאחסנים אותם ברקמת השומן הבטני. לכן, מי שמתמודד עם אכילה רגשית נמצא בסיכון גבוה יותר להשמנה בטנית, המעודדת בתורה מחלות לב וכלי דם.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר להפחית את רמת המצוקה הרגשית, ללא אכילה רגשית. הדרך המקובלת היא הקניית הרגלים להתמודדות עם רגשות שליליים ומצוקה נפשית. מחקר משנת 2007 בחן את הקשר בין הרגלי אכילה לדרכי התמודדות עם מצבי מצוקה, ומצא כי אנשים הנוטים לאכילה רגשית נוטים גם להימנע מהתמודדות עם מצבי מצוקה, והאכילה היא אחת מדרכי ההימנעות. החוקרים ממליצים להקנות דרכי התמודדות עם מצבי מצוקה שאינן כוללות אכילה.

דרך נוספת להתמודד עם אכילה רגשית היא פיתוח מודעות המאפשרת להבחין בין מצב של רעב אמיתי למצבי אכילה רגשית. בשיטות אלה האדם שואל את עצמו אם הוא מזהה מאפיינים של אכילה רגשית, כמו השתוקקות למזון שמתפתחת באופן מהיר וספונטני, או אכילה המלווה ברגשות של אשמה או בושה.

במקרים קיצוניים אכילה רגשית עלולה לגרום להתפתחות הפרעות אכילה קשות יותר ואף לסיבוכים פיזיולוגיים. מקרים כאלה דורשים טיפול של פסיכולוג קליני או פסיכולוג רפואי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.