אלבר, הדוכס הרביעי מברולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבר, הדוכס הרביעי מברולי
Albert, 4e duc de Broglie
Broglie Albert.JPG
לידה 13 ביוני 1821
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 1901 (בגיל 79)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, דיפלומט, היסטוריון, סופר, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר האספה הלאומית הצרפתית, ראש ממשלת צרפת, סנטור ברפובליקה הצרפתית השלישית, נשיא מועצת השרים, שגריר צרפת בממלכה המאוחדת, נשיא, seat 18 of the Académie française עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Pauline de Galard de Brassac de Béarn (18 ביוני 1845) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אק ויקטור אלבר, הדוכס הרביעי מברוליצרפתית: Jacques-Victor-Albert, 4th duc de Broglie;‏ 13 ביוני 182119 בינואר 1901) היה פוליטיקאי, סופר, היסטוריון ומתרגם צרפתי. שימש כראש ממשלת צרפת לתקופה קצרה בין מאי 1873 למאי 1874.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבר נולד בפריז ב-13 ביוני 1821 הוא היה בנו הבכור של ויקטור, הדוכס השלישי מברולי אשר היה פוליטיקאי חשוב בתקופת המונרכיה של יולי. אמו הייתה אלברטינה, הברונית סטאל פון הולשטיין. בתה של מאדאם דה סטאל ושל בנז'מן קונסטן. לפיכך היה אלבר נינו של ז'אק נקר.

אלבר נכנס לפוליטיקה בעקבות אביו, ולזמן קצר שימש כשגריר צרפת במדריד ורומא. עם זאת, בעקבות מהפכת 1848 בצרפת וביטול המונרכיה, פרש אלבר מהפוליטיקה והפך לסופר. עוד לפני כן הוא תרגם לצרפתית חלק מכתביו של לייבניץ, ולאחר מכן פרסם מאמרים בכתבי עת שונים. הוא הצטרף לאקדמיה הצרפתית. בדעותיו הפוליטיות הוא נודע כמלוכני מובהק והשתייך לתנועת האורליאניסטים (האגף המלוכני שתמך בחזרתו לשלטון של בית אורליאן). ב-1870 מת אביו והוא ירש את תואר הדוכס מברולי.

ב-1871 הוא נבחר לאספה הלאומית כנציג מחוז אר. ב-19 בפברואר של אותה שנה הוא מונה לשגריר צרפת בלונדון. במרץ 1872, בעקבות ביקורת על המשא ומתן שניהל על הסכמי המסחר בין בריטניה לצרפת, התפטר מתפקידו וחזר לתפקידו הקודם באספה הלאומית, שם הפך להיות הנציג הבולט של התנועות המלוכניות כנגד הנשיא אדולף טייר. ב-1873 הוחלף טייר בידי פטריס דה מק-מהון אשר נודע כמלוכן מובהק. מק-מהון דאג שאלבר יקבל את תפקיד שר החוץ, ובהמשך השנה אף הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה, מה שהפך אותו לראש ממשלת צרפת. במהלך כהונתו הוא נודע בגישתו השמרנית, וניסה להביא לפרשה בין שלוש הסיעות השונות בין המלוכנים. התוצאה הייתה נפילת ממשלתו ב-22 במאי 1874.

ב-16 במאי 1877, פיטר מק-מהון את ראש הממשלה דאז ז'יל סימון אשר נחשב לרפובליקני מובהק, והטיל על אלבר להקים ממשלה במקומו. האספה סרבה להכיר בראש הממשלה החדש, מה שנודע בתור "המשבר ב-16 במאי 1877". לאחר מערכת בחירות סוערת שנערכה באוקטובר 1877 זכה גוש השמאל הרפובליקני בראשותו של לאון גמבטה ברוב מוחץ ומק-מהון נאלץ להסכים להקמת ממשלת שמאל בראשות ז'יל-ארמן דופור. אלבר עצמו הובס במחוז שלו ולא נבחר לאספה הלאומית. ניסיון נוסף שלו להיכנס לאספה הלאומית ב-1885 נכשל, ולאחר מכן החליט אלבר לעזוב את הפוליטיקה לצמיתות, והשקיע את זמנו בחיבור ספרי היסטוריה וביוגרפיות.

ב-18 ביוני 1845 הוא נישא לפאולין דה גאלארד דה בראסק דה ברן (1825-1860), אשר מפורסמת בזכות הדיוקן שלה מאת ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר, אשר ידוע בכינוי "הנסיכה מברולי". היא ילדה לו חמישה בנים.

נכדו היה חתן פרס נובל לפיזיקה לואי דה ברויי, הדוכס השביעי מברולי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]