אלטיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
תיאור אומנותי של האבן אלטיר באי בויאן

אלטיר או אלאטיררוסית: Алатырь) היא אבן לבנה אגדית קדושה במיתולוגיה סלאבית. היא מכונה אם כל האבנים, טבור העולם ומכילה כתבי קודש. האלטיר ניחנה בכוחות ריפוי והיא מוזכרת בלחשים רוסיים, בעיקר בלחשי אהבה.

על פי האגדות האלטיר נשמרת באי בויאן, באמצע האוקיאנוס ומתחתיה זורם מעיין פלאי המעניק לעולם כולו "מזון וריפוי". הנחש החכם גארפנה והציפור גאגאנה ממונים על שמירת האלטיר.

לפי אחת התיאוריות, האבן הלבנה אלאטיר אינה אלא ענבר. סוחרים הביאו אותו לאדמות רוסיה מחופי הים הבלטי. הוא היה יקר מאוד ושימש לא רק כקישוט, אלא גם כקמע רב עוצמה. עשן של ענבר מוצת מפגין מתאים לחיטוי. בימי קדם לא ידעו על כך, אבל ביצעו חיטוי חדרים ואנשים עם עשן ענבר. נערכו גם טקסי טהרה מרוחות רעות ושחיתות.

ענבר הייתה מרכיב של שיקויי אהבה, שיקויים אנטי-אייג'ינג ותרופה לעין הרע. בענבר קישטו את מזבח הבית, ובנסיבות מיוחדות שרפו אותו במהלך התפילות. במהלך הזמן, צבע האבן משתנה מלבן לחום. אולי ענבר לבן הוערך גבוה יותר והשתמשו בו בטקסים. ברוסיה זה נקרא "אילקטר"[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]