אליאס אבו שבכה
 | |
| לידה |
3 במאי 1903 פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1947 (בגיל 43) ביירות, לבנון |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| לאום | לבנון |
| עיסוק | משורר, סופר, עורך, מבקר ספרות |
| מקום לימודים |
Collège Saint Joseph – Antoura |
| שפות היצירה | ערבית |
| תחום כתיבה | שירה רומנטית |
| זרם ספרותי | נהדה |
| בת זוג | אולגה סרופם |
| חתימה |
 |
  | |
אליאס אבו שבכה (בערבית: إلياس أبو شبكة, 3 במאי 1903 – 27 בינואר 1947) היה סופר, משורר, עורך, מתרגם ומבקר ספרות לבנוני. הוא היה אחד ממייסדי "ליגת העשר" ונחשב לאחד מהבולטים בתנועת הנהדה הערבית. שיריו של אבו שבכה היו קודרים ואישיים ולעיתים קרובות הציגו קונפליקטים מוסריים. תרומתו לספרות הונצחה על ידי הפיכת ביתו שבעיר הולדתו ד׳וק מכאיל למוזיאון.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבו שבכה, בנם של יוסף אבו שבכה, סוחר לבנוני עשיר, ונאילה, נולד בפרובידנס שברוד איילנד בארצות הברית בעת שהוריו שהו בביקור אצל משפחתה של אמו. אמו הגיעה ממשפחה של משוררים מבוססים. ב-1904 התיישבה משפחתו בד׳וק מכאיל בלבנון.[1]
אבו שבכה התחנך כנוצרי אדוק בבית הוריו המרונים. בשנת 1911 התקבל למכללת "יוסף הקדוש" בעינטורה שם למד בין היתר ספרות, צרפתית וערבית. אמו הכירה אותו לשירה ערבית דרך שיר שנכתב על ידי דודהּ, אליאס פרזאן.[3][4][5][6]
בשנת 1914 נרצח אביו על ידי שודדים בעת שביקר בסודאן. אובדן אביו הותיר את אבו שבכה הצעיר במצב של מצוקה רגשית ודיכאון שיותירו חותם על המשך חייו. הוא המשיך את לימודיו במכללה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, עת נאלץ לעזוב בעקבות בעיות כלכליות. בהמשך חזר ללמוד במכללה בג׳וניה אך כעבור שנה חזר למכללת "יוסף הקדוש". אבו שבכה לא סיים את הלימודים בעקבות מריבה שהייתה לו עם אחד ממוריו. למרות זאת המשיך בחינוך עצמי וקרא בהרחבה ספרי דת וספרות רומנטית צרפתית, מה שהיווה השראה לצעדיו הראשונים בתחום. מבין הסופרים הצרפתים אהב אבו שבכה במיוחד את יצירותיהם של שארל בודלר ואלפרד דה מיסה.[7][1]
כשהיה בן 16 התאהב אבו שבכה בשכנתו אולגה סארופים, שהייתה מבוגרת ממנו בשנתיים. השניים נהגו להחליף ספרים ומכתבים ספרותיים. לאחר 10 שנות אירוסין התחתנו בדצמבר 1931. לזוג נולד ילד אחד שמת בלידתו בשנת 1932.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שאיבד את אביו בגיל צעיר, נאלץ אבו שבכה ללמד כדי להתפרנס. בנוסף, עבד במספר עיתונים לבנוניים ומצריים. לבקשת המו"לים שלו תרגם אבו שבכה לערבית מספר חומרים ספרותיים צרפתיים מהמאה ה-17 עד המאה ה-19 כמו "ג'וסלין" ו-"נפילתו של מלאך" של אלפונס דה למרטין, "השומרונית" של אדמון רוסטאן, "פאול ווירג'יניה" של ז'אק-אנרי ברנרדן דה סן-פייר ויצירות רבות נוספות מאת אנרי בורדו, וולטר, אבה פרבו ומולייר. אבו שבכה הועסק במהלך מלחמת העולם השנייה כמתרגם בשירותי העיתונות והרדיו של הנציבות העליונה בצרפת.[1]
בשנת 1926 פרסם אבו שבכה את השיר הראשון שלו, "הנבל". בשנת 1938 יצא לאור ספרו "נחשי גן העדן" שזכה להערכה של רבים כעל יצירתו הטובה ביותר ואחד ההישגים הטובים ביותר של השירה הרומנטית בספרות הלבנונית והערבית המודרנית. כתיבתו של אבו שבכה מאופיינת בדימויים רבי עוצמה וריאליזם וכללה לעיתים קרובות תיאורים גרפיים. אבו שבכה האמין שהאמנות הטהורה ביותר נוצרת מתוך רגש, שלדעתו הוא מקור החוויה האותנטית והאסתטית. בשיר אחד כתב אבו שבכה כי שירה אמיתית היא הטובה ביותר, בניגוד לאמירה הערבית הישנה כי השירה הטובה ביותר היא זו שמזייפת ביותר.[7]
בשנת 1930 ייסד אבו שבכה יחד עם חלק מעמיתיו את הקהילה הספרותית "ליגת העשר" (בערבית: عصبة العشرة). הליגה ניהלה מתקפה קדחתנית נגד אנשי הספרות והממסד הפוליטי באמצעות מאמרים שפורסמו בכתב העת "אל-מערד". מטרת הליגה הייתה לקדם קדמה ספרותית ומודרניזציה של הספרות הערבית.
בנוסף לשירה פרסם אבו שבכה מספר מחקרים הכוללים מחקר בספרות השוואתית בשם "קשרים אינטלקטואליים ורוחניים בין הערבים והצרפתים", ובו ביקש להדגים את משקל ההשפעה הצרפתית על הספרות העולמית. בנוסף, הוא יצר סדרת דיוקנאות של אישים ספרותיים ופוליטיים שפורסמו לראשונה בכתב העת אל-מערד.[8][1]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבו שבכה נפטר ב-27 בינואר 1947 מלוקמיה. לאחר מותו, חיברו חבריו של אליאס ספר המורכב מכמה מעבודותיו הנקרא "מחיק האלים". ב-11 ביוני 2008 חנכה עיריית ד׳וק מכאיל את מוזיאון אליאס אבו שבכה בבית המשורר.[2][1]
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנבל (القيثارة)
- החולה השותק (المريض الصامت)
- נחשי גן העדן (أفاعي الفردوس)
- המנגינות (الألحان)
- קריאת הלב (نداء القلب)
- לנצח (إلى الأبد)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bosworth, Clifford Edmund (1980). The Encyclopaedia of Islam. 12. Brill Archive. pp. 33–34.
- Jayyusi, Salma Khadra (1977). Trends and movements in modern Arabic poetry. BRILL. pp. 424–452
- Moreh, Shmuel (1988). Studies in modern Arabic prose and poetry. Brill. pp. 141–143
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיאון אליאס אבו שבכה באתר של עיריית ד׳וק מכאאיל (באנגלית)
- "תשוקה למוות" מאת אליאס אבו שבכה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Bosworth, Clifford Edmund, The Encyclopaedia of Islam. 12, Brill Archive, 1980
- ^ 1 2 Zouk Mikael municipality official website, The museum Abou Chabke : a tribute to poetry, Zouk Mikael municipality official website
- ^ Jayyusi, Salma Khadra, Trends and movements in modern Arabic poetry, BRILL, 1977, עמ' 424-452
- ^ Zouk municipality, Personalities: Elias Abou Chabkeh, ZoukMikael.com, 2011-01-28
- ^ Moreh, Shmuel, Studies in modern Arabic prose and poetry, BRILL, 1988, עמ' 141–143
- ^ Moreh, Shmuel, Modern Arabic poetry 1800-1970: the development of its forms and themes under the influence of Western literature
- ^ 1 2 Badawi, Mohammad Mustafa, A critical introduction to modern Arabic poetry, 1975, עמ' 145–157
- ^ Ostle, Robin, Representations of the divine in Arabic poetry, Rodolpi, 2001, עמ' 183–192