אלפונס דה למרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Alphonse-Marie-Louis de Prat de Lamartine.jpg

אלפונס דה למרטיןצרפתית: Alphonse de Lamartine;‏ 21 באוקטובר 1790 - 28 בפברואר 1869), משורר ומדינאי צרפתי.

אלפונס דה למרטין נולד בעיר מקון בחבל בורגונדיה שבצרפת בשנת 1790. בעשר השנים הראשונות לחייו שהה בכפר קטן שאליו נמלט אביו מן הטרור של המהפכה הצרפתית. לקסמו של הטבע נוספה ההשפעה העדינה של אחיותיו ומעל לכל של אמו שהייתה אדוקה מאוד ונתנה לו חינוך קתולי. הוא למד בקולג' של מסדר הישועים בפריז, קרא את ורגיליוס, הורציוס וגם את פרנסואה רנה דה שאטובריאן וגילה התמסרות גדולה לדת.

בשנת 1816 בהיותו בחופשה בעיר אקס לה בן במזרח צרפת התאהב באישה צעירה. הם שבו לפריז והבטיחו זה לזו להיפגש שוב, אך אהובתו נפטרה מחמת מחלה בדצמבר 1817. היגון של אהבה עד לשברון לב והרצון למצוא את אהובתו מחדש נתנו ללמרטין את השראתו בשירים היפים ביותר של הקובץ "הרהורים פיוטיים", ובו השירים: "הבדידות", "העמק" ו- "האגם". לקט לירי ראשון זה של הרומנטיזם הצרפתי שהופיע בשנת 1820 זכה מיד להצלחה יוצאת מן הכלל. ביום המחרת הוא כבר משורר מפורסם. הוא גרם למהפכה בשירה הצרפתית. למרטין אמר: "אני הראשון שהוריד את השירה מן הפרנסוס, ונתן למה שנקרא מוזה, במקום קיתרה עם שבעה מיתרים, את סיבי לבו של האדם הגורמים להתרגשות על ידי צמרמורות לאין מספר של הנשמה ושל הטבע."

מפני הצלחתו הספרותית והיותו ביחסים טובים עם חוגי הכנסייה הקתולית התמנה למרטין לנספח בשגרירות צרפת בנפולי. הוא נישא לצעירה אנגליה, והם חילקו את זמנם בין פריז לבין הטירה סנט פואה בחבל בורגונדיה שהמשורר קיבל כחלק של הירושה המשפחתית. בשנת 1825 התמנה למזכיר שגרירות צרפת בפירנצה. הוא מילא את תפקידו בהצטיינות, אך בגלל הסירוב למנותו לשר בממשלת צרפת התפטר, חזר לטירתו וחי שם כאציל כפרי. התקבל כחבר האקדמיה הצרפתית ופרסם את קובץ שיריו "הרמוניות פיוטיות ודתיות" בשנת 1830. קובץ זה נחשב ליצירת המופת הלירית של למרטין. בשנת 1832 הפליג עם אשתו ובתו ליוון, ללבנון ולארץ ישראל והגיע עד לכנסיית הקבר הקדוש בירושלים, אך בדרכם חזרה בתו נפטרה בביירות.

בעקבות המהפכה של 1848 התמודד למרטין בבחירות שהתקיימו בצרפת באפריל של אותה השנה, וזכה ל-1.6 מיליון קולות. לאחר הבחירות התמנה למרטין לשר החוץ של הרפובליקה הצרפתית השנייה, אם כי במידה רבה שימש ראש הממשלה בפועל. בדצמבר של אותה שנה התמודד למרטין בבחירות הראשונות לנשיאות הרפובליקה, אך הפסיד ללואי נפוליאון, אחיינו של נפוליאון הראשון, שנבחר לנשיא ברוב גדול. למרטין פרש מן הפוליטיקה בשנת 1851.

בשנת 1857 פרסם יצירת מופת נוספת בשם "הגפן והבית" בשירה זו המשורר נזכר ברשמיו הראשונים מחיי הכפר. בשנת 1867 נתקף במחלה וחי בפריז כמעט מחוסר הכרה עד שנפטר בפברואר 1869. הוא נקבר באחוזת קבר צנועה ליד הטירה של סנט פואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Alphonse de Lamartine, ca.1865