אליה שמואל הרטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליה שמואל הרטום
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביוני 1887
כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז
טורינו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1965 (בגיל 77)
כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עטיפת ספרו

אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. מחבר "תנ"ך קאסוטו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטורינו שבאיטליה למנחם עמנואל יהושע, שימש ברבנות בקהילות רבות באיטליה ובמושבותיה: בפירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה.

נפטר בעת שהות זמנית ברומא והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.

על שמו כביש בירושלים, בהר חוצבים.[1]

פועלו הספרותי והמחקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' א"ש הרטום התפרסם בעולם היהודי הודות לפירושו המדעי-עממי למקרא, המוכר בציבור כ"פירוש קאסוטו" או כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שמורו וגיסו משה דוד קאסוטו עצמו לא נטל בו כל חלק (פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו). הפירוש מבוסס על המסורת ועל פרשנות המקרא. בנוסף, תרגם ופירש את הספרים החיצוניים ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו. עבודתו המדעית והסיפרותית השתרעה על שטחים רבים של מדעי היהדות.

ספרו "חיי ישראל החדשים" יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בנו מנחם עמנואל הרטום, והוא מהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשולחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי ליעל (אחותו של משה דוד קאסוטו), ונולדו להם חמישה ילדים: דבורה שנפטרה בגיל שבע, מנחם עמנואל, דוד – נפטר בשנות העשרים לחייו מדלקת קרום המוח, מאיר – ניצל בדרך נס מהנאצים, נישא בארץ ונפטר במגפת הפוליו וראובן – נהרג במלחמת השחרור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]