אליה שמואל הרטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליה שמואל הרטום
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 ביוני 1887
כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז
טורינו, איטליה איטליהאיטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1965 (בגיל 77)
כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה איטליהאיטליה
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה, איטליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות איטליה, ישראל ישראלישראל
תקופת הפעילות ? – 25 בפברואר 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Giulia Cassuto Artom עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מנחם עמנואל הרטום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עטיפת ספרו

אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. מחבר "תנ"ך קאסוטו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטורינו שבאיטליה למנחם עמנואל יהושע. למד אצל אביו ורב העיר. לאחר מכן עבר לפירנצה, שם למד בבית המדרש לרבנים. כיהן כרב בפירארה, בטורינו, בטריפולי (לוב) וכרב ראשי בפירנצה. שימש כמנהל ומורה בבית המדרש לרבנים ברומא.

בשנת 1939 עלה לארץ ועסק בהוראה בתיכון דתי בירושלים עד 1951.[1]

נפטר בעת שהות זמנית ברומא, והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.

על שמו כביש בירושלים, בהר חוצבים.[2]

פועלו הספרותי והמחקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' א"ש הרטום התפרסם בעולם היהודי הודות לפירושו המדעי-עממי למקרא, המוכר בציבור כ"פירוש קאסוטו" או כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שמורו וגיסו משה דוד קאסוטו עצמו לא נטל בו כל חלק (פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו). הפירוש מבוסס על המסורת ועל פרשנות המקרא. בנוסף, תרגם ופירש את הספרים החיצוניים ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו. עבודתו המדעית והסיפרותית השתרעה על שטחים רבים של מדעי היהדות.

ספרו "חיי ישראל החדשים" יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בנו מנחם עמנואל הרטום, והוא מהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשולחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.

ביבליוגרפיה של כל כתביו הודפסה בסוף הספר "חיי ישראל החדשים"[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי ליעל (אחותו של משה דוד קאסוטו), ונולדו להם חמישה ילדים: דבורה שנפטרה בגיל שבע, מנחם עמנואל, דוד – נפטר בשנות העשרים לחייו מדלקת קרום המוח, מאיר – ניצל מהנאצים, נישא בארץ ונפטר במגפת הפוליו בשנות ה-50 וראובן – נהרג במלחמת העצמאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרטום, אליהו שמואל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1965
  2. ^ רחוב הרטום באתר עיריית ירושלים
  3. ^ עמ' 151 -167