הר חוצבים

הר חוצבים
הר חוצבים, מבט מרמת שלמה
הר חוצבים, מבט מרמת שלמה
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1970
מייסדים החברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית
על שם מחצבות שפעלו במקום
קואורדינטות 31°48′09″N 35°12′35″E / 31.802527777778°N 35.209636111111°E / 31.802527777778; 35.209636111111
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
הר חוצבים
הר חוצבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הר-חוצבים הוא פארק תעשיית היי-טק בירושלים. אזור התעשייה הוקם בתחילת שנות ה-70 על שטחו של הר חוצבים בצפון-מערב העיר שהוא שלוחה של הר הצופים ממערב, ומכאן שמו.

גבולותיו - בצפון רמת שלמה, במזרח סנהדריה המורחבת, בדרום קריית בעלז, עזרת תורה וקריית צאנז ובמערב כביש בגין. לאזור התעשייה שלוש כניסות משדרות גולדה מאיר. כניסה נוספת שזכתה לשם שם כביש 22 מתוכננת לחבר את הר חוצבים למחלף רמת שלמה, במטרה להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה מהפארק.[1]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחצבה מימי בית שני שהתגלתה בהר החוצבים בשנת 2021

מקור השם הוא במחצבה שפעלה באזור בשנות השישים, השם 'הר חוצבים' מופיע לראשונה במסמכים רשמיים בתוכנית לבניית אזור תעשייה במקום שהוגשה בשנת 1969 על ידי האדריכל זלמן עינב[2][3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ואולי אף לפני כן פעלה באזור מחצבת אבן של חברת מחצבות ירושלים, המחצבה נסגרה בשלהי אותו עשור בעקבות תלונות התושבים, דבר שאיפשר את הקמתו של אזור התעשייה מספר שנים לאחר מכן.[4]

היוזמה להקמת הקריה ל"תעשיות עתירות מדע" החלה בשנת 1968 על ידי האוניברסיטה העברית[5][6]. הקמת הפארק בפועל החלה בשנת 1970, באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לצורך כך, "קריית תעשיות עתירות מדע בע"מ", שהייתה בבעלות שווה של החברה הכלכלית לירושלים והאוניברסיטה העברית. בשלב הראשון פותח שטח בן 100 דונם בהשקעה של 2 מיליון ל"י. כדי למשוך מפעלים לירושלים ניתן מענק בגובה 20% ומענק מיוחד בגובה ההוצאות לפיתוח הקרקע[7].

בשנת 1971, הוקם המפעל הראשון בהר החוצבים, מפעל של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, בו יוצרו במהלך השנים במפעל תרופות בטכנולוגיות שונות בהן: משחות, פתילות, סירופים, טיפות, אנטיביוטיקה ומוצרים וטרינריים[8]. ועד שנת 1975 הושלמה בנייתם של 6 מפעלים בפארק[9].

בשנת 1979, הוקם המפעל של חברת לוז שעסקה בפיתוח, ייצור והקמה של תחנות כוח בטכנולוגיה תרמו-סולארית[10]. בניין זה, שהתאפיין במסגרות חלונותיו האדומים, נהרס באוקטובר 2018 על מנת לפנות מקום להקמת מבנה גדול יותר.

בשנת 1980, החלה חברת אינטל ישראל בהקמת מפעל למוליכים למחצה בפארק בהשקעה של 50 מיליון דולר[11]. מפעל אינטל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר פרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה[12].

בשנת 1982 הוקם מפעל ומרכז פיתוח של חברת "פייזקום" (Phasecom Corp). חברה מארצות הברית שהוקמה על ידי המהנדס הישראלי אריה צימרמן ואחיו שלמה צימרמן[13], וסיפקה מערכות תקשורת לטלוויזיה בכבלים[14][15]. בסוף שנות ה-90 נרכשה על ידי היזם דוידי גילה ושמה שונה ל-VYYO[16].

בשנת 1988, הוקמה בהר חוצבים חברת NDS המפתחת פתרונות להגנה על תוכני טלוויזיה בכבלים ובלוויין מפני פיראטיות, והעברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים. ב-2004, עברה החברה לקמפוס חדש, שכלל אז כ-1,000 עובדים, ושנבנה על ידי חברת רד בינת נכסים בכניסה לפארק (בבעלות חברת רד בינת גם מבנים נוספים בהר)[17]. בראשית 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר, אך לאחר מספר שנים פיטרה סיסקו מאות עובדים בחברה כחלק ממהלך של קיצוץ עלויות[18].

בשנת 1993, הוקמה "מנהלת הר-חוצבים" (העמותה לטיפוח הקריה לתעשיות מדע הר-חוצבים), על ידי חברות הפארק והרשות לפיתוח ירושלים במטרה לטפל בין היתר בפיתוח הפארק ומתן שירותים לחברות ולעובדיהן.

בשנת 1998, הוקם מרכז הפיתוח של אינטל ישראל בהר חוצבים, עם 80 עובדים, על בסיס מרכז הפיתוח של חברת DEC שנרכש על ידי אינטל. במשך השנים התרחב המרכז לכ-1,200 עובדים[19].

בשנת 2004, הקימה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות מפעל נוסף במתחם - "מפעל הטבליות בירושלים ע"ש אלי הורביץ", במפעל כ-700 עובדים[20].

בשנת 2009, החלו להפגין במשך מספר שבועות מאות חרדים, שצעדו מהשכונות החרדיות להר חוצבים כל שבת, במחאה על כך שאינטל וטבע מפעילות את קו הייצור שלהם גם בשבתות. למרות ההפגנות הייצור בשבתות במפעלים נמשך[21].

נכון לשנת 2013 מועסקים בפארק, ששטחו 500 דונם, כ-9,500 עובדים, בכ-250 חברות עתירות ידע וטכנולוגיה וחברות נותנות שירותים. השטח הבנוי בפארק משתרע על פני 350,000 מ"ר ב-29 מבנים. עם תום הרחבת הפארק צפויים לעבוד בו כ-15,000 עובדים בשטח בנוי של 650,000 מ"ר.

בשנת 2015, עבר להר חוצבים זמנית בנק ישראל עד לסיום השיפוצים במבנה בגבעת רם. בשלהי 2018 חזרו חלק מחטיבות הבנק למבנה בגבעת רם. בגבולו הצפוני של אזור התעשייה נמצאים השירותים הווטרינריים של ירושלים.

בשנת 2021, בחפירות שבוצעו על ידי הארכאולוג מורן חג'בי מרשות העתיקות[22], נחשפה עדות לקיום מחצבת ענק קדומה, מתקופת בית המקדש השני.

המחצבה, שנחשפה בחלקה, השתרעה על פני שטח של כ-600 מ"ר. אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד והן בגודל של 2 מטרים על מטר וחצי, המחצבה מציגה, באופן ברור, את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן.

בחפירות שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה, השתרעו על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים בתקופת הבית השני, ובתקופות אחרות[23].

חברות הנמצאות בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החברות בפארק: טבע, אינטל ישראל, מובילאיי, NDS, IDT, סיסקו מערכות, מעבדות רפא, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הר חוצבים מקיפים כמה נחלי אכזב שהם יובלים של נחל שורק שעובר ממערב. "נחל חיל", ו"נחל רוממה" מצדו המערבי. "נחל סנהדרין" ו"נחל צופים" מצדו המזרחי. יער רמות משמש בתור גבולו הצפוני.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עיריית ירושלים, כביש 22 - תוכנית אב לתחבורה, jet.gov.il
  2. ^ תוכנית 1573 ירושלים, תב"ע עכשיו
  3. ^ זלמן עינב וצבי לישר, תשריט מצורף לתוכנית תכנון עיר מפורטת מס' 1573
  4. ^ משרד הבינוי והשיכון, מנהל מקרקעי ישראל, מחצבות ירושלים (עמ' 74 - 85), אתר ארכיון המדינה, תיק מסמכים, התיק עוסק בהקצאת קרקעות לבנייה בקריית ארבע, וכן בתלונות של אזרחים לגבי פיתוח מחצבות בירושלים
  5. ^ האוניברסיטה תשתתף בפתוח קריית תעשיות עתירות מדע , הצופה, 26 בספטמבר 1968
  6. ^ תוקם קריה לתעשיות עתירות־מדע בבירה, דבר, 24 ביוני 1968
  7. ^ קרית "תעשיות עתירות מדע" תוקם בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1970
  8. ^ אהוד גוט, 28 מיליון ל"י יושקעו בשני איזורי תעשיה בבירה, מעריב, 6 באוקטובר 1971
  9. ^ 13 מיליון ל"י הושקעו בקרית תעשיות עתירות מדע המוקמת בירושלים, מעריב, 13 בינואר 1975
  10. ^ מירב אנקורי , ‏ארנולד גולדמן, טייק II, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2007
  11. ^ יוקם מפעל אלקטרוניקה בירושלים, דבר, 29 ביולי 1980
  12. ^ מאיר אורבך, זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 18 במאי 2016
  13. ^ לנדאו, אפי (1999-08-26). "ההנפקה הראשונה במעצמת מודמי הכבלים?". Globes. נבדק ב-2022-01-09.
  14. ^ "פייזקום" - ספק עיקרי לאירופה של תקשורת כבלים, דבר, 5 בינואר 1982
  15. ^ פייזקום שכרה 2,600 מ"ר ב-13 דולר למ"ר בירושלים, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
  16. ^ דפנה צוקר, ‏דוידי גילה מנפיק את פייזקום לפי שווי של כחצי מיליארד דולר, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
  17. ^ מירי ריילי, רד בינת מקימה 50 אלף מ"ר בהר חוצבים שבירושלים - בהשקעה של 50 מיליון דולר, באתר הארץ, 7 ביולי 2002
  18. ^ ענבל אורפז, סיסקו תפטר כ-300 עובדים במרכז הפיתוח בישראל, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2014
  19. ^ אינטל משקיעה 40 מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח בירושלים, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2000
  20. ^ מליבו תבנה מפעל תרופות לטבע בהר חוצבים ב-43 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2004
  21. ^ יאיר אטינגר, החרדים יפגינו נגד פתיחת אינטל בשבת. החברה: נסגור המפעל בירושלים אם הייצור ייפגע, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
  22. ^ מערכת ynet, מחצבה מימי בית שני, שסיפקה אבנים להר הבית, נחשפה בירושלים, ynet, ‏5 בספטמבר 2021
  23. ^ הר חוצבים: מחצבה מימי בית שני נחשפה בירושלים - רדיו קול חי, רדיו קול חי, ‏באוגוסט 2021