אליפות אירופה בכדורגל נשים 2005

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות אירופה בכדורגל נשים 2005
מארחת Flag of England.svg אנגליה
מספר נבחרות 8  (מתוך 35 נבחרות שנרשמו)
הנבחרת הזוכה Flag of Germany.svg גרמניה
מספר משחקים 15
מספר שערים 50 (3.33 בממוצע למשחק)
מספר צופים 118,403 (7,894 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of Germany.svg אינקה גרינגס (4 שערים)
השחקן המצטיין Flag of Finland.svg אן מאקינן

אליפות אירופה בכדורגל נשים 2005, הידועה גם בשם יורו הנשים 2005, היא אליפות אירופה בכדורגל נשים התשיעית שאירגנה אופ"א. הטורניר נערך באנגליה מ-5 ביוני עד ה-19 ביוני 2005. נבחרת אנגליה העפילה אוטומטית לטורניר כמארחת, כאשר שאר שבע הנבחרות עלו מטורנירי המוקדמות שהחלו במרץ 2003.

במשחק הגמר נפגשו גרמניה (בפעם השישית בתולדותיה) ונורבגיה - בפעם הרביעית בתולדותיה והראשונה מאז 1993. בסיום המשחק, ניצחה גרמניה 1-3, וזכתה בתואר בפעם הרביעית ברציפות. זה היה התואר האחרון של מאמנת הנבחרת הגרמנית, טינה טיון-מאייר, שהודיעה על פרישה מספר חודשים לפני האליפות. בתקופתה, זכתה גרמניה בשלוש אליפויות אירופה, שתי מדליות ארד אולימפיות וגביע עולם אחד. אינקה גרינגס הגרמנייה, סיימה כמלכת השערים של הטורניר (4 כיבושים), ואילו אן מאקינן הפינית זכתה בתואר השחקנית המצטיינת, אחרי שהובילה את נבחרת פינלנד לחצי הגמר של הטורניר.

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה אצטדיונים, בחמש ערים שונות, נבחרו לארח את משחקי אליפות אירופה. משחק הפתיחה של הטורניר נערך באצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, ומשך מספר שיא של צופים במהלך הטורניר - 29,092 איש. זה היה המשחק היחיד שנערך באצטדיון במהלך הטורניר. אצטדיונים אלו ארחו בסך הכל 15 משחקים במסגרת הטורניר. שני חצאי הגמר נערכו באצטדיונים של וורינגון ופרסטון ומשחק הגמר נערך באיווד פארק שבבלקברן, אל מול קהל של 21,105 איש.

מנצ'סטר בלקברן פרסטון בלקפול וורינגון
אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר איווד פארק אצטדיון דיפדייל בלומפילד רואד אצטדיון הליוול ג'ונס
תכולה: 47,726 תכולה: 31,154 תכולה: 24,500 תכולה: 16,220 תכולה: 15,500
City of Manchester Stadium 2.jpg Ewood Park 2011.jpg Deepdalecomplete.jpg Bloomfield Road PL Kickoff-geograph-2039284.jpg Halliwell Jones Stadium - geograph.org.uk - 1305630.jpg

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Sweden.svg שבדיה 5 3 1 2 0 2 1 1
2 Flag of Finland.svg פינלנד 4 3 1 1 1 4 4 0
3 Flag of Denmark.svg דנמרק 4 3 1 1 1 4 4 0
4 Flag of England.svg אנגליה 3 3 1 0 2 4 5 1-
שבדיה ‏1 - 1 דנמרק
אנגליה ‏3 - 2 פינלנד
אנגליה ‏1 - 2 דנמרק
שבדיה ‏0 - 0 פינלנד
אנגליה ‏0 - 1 שבדיה
פינלנד ‏2 - 1 דנמרק

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Germany.svg גרמניה 9 3 3 0 0 8 0 8
2 Flag of Norway.svg נורבגיה 4 3 1 1 1 6 5 1
3 Flag of France.svg צרפת 4 3 1 1 1 4 5 1-
4 Flag of Italy.svg איטליה 0 3 0 0 3 4 12 8-
גרמניה ‏1 - 0 נורבגיה
צרפת ‏3 - 1 איטליה
גרמניה ‏4 - 0 איטליה
נורבגיה ‏1 - 1 צרפת
צרפת ‏0 - 3 גרמניה
נורבגיה ‏5 - 3 איטליה

שלב הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  חצי הגמר הגמר
15 ביוני - פרסטון
 Flag of Germany.svg גרמניה  4  
 Flag of Finland.svg פינלנד  1  
 
19 ביוני - בלקברן
     Flag of Germany.svg גרמניה  3
   Flag of Norway.svg נורבגיה  1
המשחק על המקום השלישי
16 ביוני - וורינגון  
 Flag of Sweden.svg שבדיה  2      
 Flag of Norway.svg נורבגיה  3        


חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

15 ביוני 2005
Flag of Germany.svg גרמניה 1-4 Flag of Finland.svg פינלנד אצטדיון דיפדייל, פרסטון
צופים: 2,785
שופטת: דגמאר דמקובה (צ'כיה)
גרינגס 3'
פוהלרס 8'
גרינגס 12'
פרינץ 62'
מוסטונן 15'
16 ביוני 2005
Flag of Sweden.svg שבדיה 3-2 Flag of Norway.svg נורבגיה אצטדיון הליוול ג'ונס, וורינגון
צופים: 5,722
שופטת: קארי סייץ (ארצות הברית)
ליונברג 43'
ליונברג 89'
גולברנדסן 41'
הרלובסן 65'
גולברנדסן 109'

הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

19 ביוני 2005
Flag of Germany.svg גרמניה 1-3 Flag of Norway.svg נורבגיה איווד פארק, בלקברן
צופים: 21,105
שופטת: אלכסנדרה אירינגובה (סלובקיה)
גרינגס 21'
לינגור 24'
פרינץ 63'
מלגרן 41'
אלופת אירופה:
Flag of Germany.svg גרמניה (תואר שישי)

כובשות השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 שערים

3 שערים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל נשים

אנגליה ושבדיה 1984נורבגיה 1987מערב גרמניה 1989דנמרק 1991איטליה 1993גרמניה 1995נורבגיה ושבדיה 1997גרמניה 2001אנגליה 2005פינלנד 2009שבדיה 2013