בעקבות הצלחתו של הטורניר האולימפי בכדורסל שנערך בלונדון בשנת 1948, יזם ויליאם ג'ונס, מזכ"ל פיב"א, את מפעל אליפות העולם בכדורסל, כאשר ארגנטינה נבחרה לארח את הטורניר הראשון. בתאריך 22 באוקטובר1950 נערך המשחק הראשון בהיסטוריה של אליפות העולם בין פרו ליוגוסלביה. עשר נבחרות השתתפו בטורניר וארגנטינה המארחת הייתה לזוכה הראשונה.
הסיבות בגללן נבחרה ארגנטינה לארח את האליפות היו חוסר היכולת של המדינות האירופאיות לארח את הטורניר עקב השלכותיה הקשות של מלחמת העולם השנייה וחוסר העניין שגילתה ארצות הברית במשחקים מצד אחד ומצד שני ארגנטינה הייתה אחת מהמייסדות של פיב"א ונהנתה מנבחרת כדורסל איכותית ומנייטרליות במהלך מלחמת העולם השנייה, דבר שסייע לה פוליטית והעמיד את כלכלתה במצב טוב יחסית לזה של המדינות שהשתתפו במלחמה. כמו כן, נשיא ארגנטינהחואן פרון השתוקק לארח טורניר בקנה מידה עולמי מסיבות פוליטיות במטרה לעורר את תשומת לב העולם כלפי מדינתו ולהאפיל במקצת על אליפות העולם בכדורגל 1950 שאירחה באותה השנה ברזיל, שכנתה ויריבתה של ארגנטינה.
המהדורות הראשונות של אליפות העולם התאפיינו בארגון לקוי ובעירוב של פוליטיקה במשחקים. כך, באליפות העולם הראשונה נבחרת יוגוסלביה סירבה לשחק נגד ספרד במחאה על שלטונו של פרנקו.
מועמדותה של ארגנטינה לאירוח המשחקים התקבלה בקונגרס שנערך בלונדון ובו הוחלט שעשר מדינות ישתתפו במשחקים: המארחת ארגנטינה, שלוש הראשונות בטורניר האולימפי: ארצות הברית, צרפת וברזיל, אלופת אירופה מצרים, שתי הראשונות בטורניר העפלה אירופאי שנערך בניס,צרפת בינואר1950: איטליה וספרד, שתי הראשונות באליפות דרום אמריקה בכדורסל: אורוגוואי וצ'ילה ונבחרת נוספת שהוזמנה למשחקים: אקוודור.
אולם, רשימת המשתתפות שונתה בהמשך: איטליה פרשה עקב קשיים תקציביים והוחלפה על ידי יוגוסלביה שסיימה שלישית בטורניר ההעפלה האירופאי ואורוגוואי פרשה עקב סירובה של ארגנטינה להעניק אשרות כניסה לכתבי הרדיו שלה (בתואנה שגולים ארגנטינאים תקפו את משטרו של פרון ממונטווידאו) והוחלפה על ידי פרו.
שיטת התחרות הייתה סבוכה למדי: ארבע נבחרות החלו את הטורניר בסיבוב הראשון של השלב המוקדם: מצרים, פרו, יוגוסלביה ואקוודור. פרו התמודדה מול יוגוסלביה במשחק הפתיחה של האליפות ומצרים התמודדה מול אקוודור במשחק השני. שתי המנצחות העפילו לסיבוב המוקדמות השני והצטרפו בכך לשש המשתתפות הנוספות שהעפילו אוטומטית לסיבוב השני - ברזיל, ספרד, ארגנטינה, צ'ילה, צרפת וארצות הברית.
המפסידות בשני משחקי הפתיחה קיבלו הזדמנות נוספת להישאר באליפות ועברו לסיבוב הראשון בשלב ההזדמנות השנייה בו התמודדו נגד המפסידות במשחקי הסיבוב המוקדם השני בין ארצות הברית לצ'ילה ובין ארגנטינה לצרפת. שתי המנצחות במשחקים העפילו לסיבוב השני בשלב ההזדמנות השנייה ובו התמודדו נגד שתי המפסידות הנוספות מהסיבוב השני של השלב המוקדם.
ארבע המנצחות של הסיבוב השני בשלב המוקדם יחד עם שתי המנצחות של הסיבוב השני בשלב ההזדמנות השנייה העפילו לבית הגמר שנערך בשיטת ליגה בת סיבוב אחד בין שש הקבוצות. ארבע המפסידות בשלב ההזדמנות השנייה (שתי המפסידות בסיבוב הראשון ושתי המפסידות בסיבוב השני) התמודדו ביניהן בשיטת ליגה בת סיבוב אחד על מקומות 7-10.
ארגנטינה
אלבארו סלבדורס
פרו
יוגוסלביה
מצרים
אקוודור
ארצות הברית
צ'ילה
צרפת
ברזיל
יוגוסלביה
צ'ילה
מצרים
צרפת
