אוסקר פורלונג
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| פורלונג במדי וילה דל פארקה, שנות ה-50 של המאה ה-20 | |||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
22 באוקטובר 1927 בואנוס איירס, ארגנטינה  | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 2018 (בגיל 90) | ||||||||||||||||||||||||||||
| עמדה |
סנטר | ||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.9 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת סאות'רן מתודיסט (1953–1956) | ||||||||||||||||||||||||||||
| היכל התהילה | נבחר להיכל התהילה של פיב"א כשחקן ב-12 בספטמבר 2007[1] | ||||||||||||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||
| 1944–1957 | וילה דל פארקה | ||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||
אוסקר אלברטו פורלונג צ'ריטיינאו (בספרדית: Oscar Alberto Furlong Chretienneau; 22 באוקטובר 1927 – 11 ביוני 2018) היה כדורסלן, טניסאי ומאמן טניס ארגנטינאי. ככדורסלן הוא זכה עם נבחרת ארגנטינה באליפות העולם הראשונה ב-1950 ובפרס ה-MVP של אליפות העולם בכדורסל הראשון בהיסטוריה. הוא התחרה גם בטורניר הכדורסל האולימפי בלונדון 1948 והלסינקי 1952, ונכנס להיכל התהילה של פיב"א בספטמבר 2007.[1]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורלונג החל לשחק כדורסל וטניס במועדון ספורט וילה דל פארקה. מאוחר יותר הוא התרכז בכדורסל, במחלקות הנוער של המועדון. לאחר הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-1944 זכה פורלונג ב-6 אליפויות טורניאו מטרופוליטנו בואנוס איירס (1945–1948, 1951 ו-1954), ליגת חובבים שנוהלה על ידי התאחדות הכדורסל הארגנטינאית. בשנת 1953 החל פורלונג ללמוד באוניברסיטת סאות'רן מתודיסט בטקסס, ארצות הברית, במדיה שיחק כדורסל מכללות. הוא סיים את לימודיו ב-1956, אז הגיע לפיינל פור טורניר אליפות המכללות בכדורסל.
קריירה בנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורלונג הופיע במדי נבחרת ארגנטינה בטורניר הכדורסל באולימפיאדת לונדון (1948), ולאחר הפסד צמוד 57–59 לאלופה בסופו של דבר, ארצות הברית, בו קלע 18 נקודות, כונה על ידי מאמן ארצות הברית, עומאר בראונינג, "אחד משחקני בכדורסל הטובים ביותר שראיתי".[2] על אף שניצחה שלושה משחקים מתוך חמישה לא הצליחה הנבחרת להעפיל לרבע הגמר וסיימה במקום ה-15 מתוך 23 נבחרות. לאחר הטורניר קיבל פורלונג הצעות לשחק במדי קבוצות ה-NBA מיניאפוליס לייקרס ובולטימור בולטס ובקבוצת כדורסל המכללות של אוניברסיטת קנטקי, אך דחה את כולן.
פורלונג היה חבר בנבחרת ארגנטינה שזכתה באליפות העולם בכדורסל 1950, אליפות העולם הראשונה, סיים כסגן מלך הסלים ונבחר לחמישיית הטורניר ול-MVP של אליפות העולם בכדורסל. בגמר הטורניר נגד ארצות הברית הוא קלע 20 נקודות. במשחקים הפאן-אמריקאיים 1951 עזר פורלונג לנבחרתו לזכות במדליית הכסף. בטורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי (1952) הוביל פורלונג את ארגנטינה למקום הרביעי לאחר שהפסידה בחצי הגמר לארצות הברית 76–85.
בשנת 1953, לאחר שהוביל את נבחרתו לזכייה באוניברסיאדה הוא קיבל מלגה לאוניברסיטת סאות'רן מתודיסט, במדיה שיחק שלוש שנים. ב-1955 הוא עזר לארגנטינה לזכות שוב מדליית הכסף במשחקים הפאן-אמריקאיים.
פרישה מכדורסל וקריירת טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1957, בזמן ששיחק כדורסל במדי וילה דל פארקה, נאלץ פורלונג לפרוש מוקדם, בגיל 30, לאחר שהמשטר הצבאי החדש החליט שכל חברי נבחרת ארגנטינה באליפות העולם ייחשבו כמקצוענים, מכיוון שהפרו את "קוד החובבנות" של הוועד האולימפי הבין-לאומי לאחר שקיבלו מכוניות במתנה. ב-8 בינואר 1957 הושעו כל חברי הנבחרת מכדורסל לכל החיים.
מאוחר יותר שיחק פורלונג טניס, ודורג שביעי במדינה. ב-1966 הצטרף לוועדה של איגוד הטניס הארגנטינאי והפך לסגן נשיא, ולאחר מכן מונה למאמן נבחרת גביע דייוויס של ארגנטינה. בשנתו האחרונה כמאמן הנבחרת הוביל פורלונג את ארגנטינה לחצי גמר גביע דייוויס 1977.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פרופיל, באתר היכל התהילה של פיב"א
- ^ Kentucky New Era - Google News Archive Search, news.google.com
| MVP של גביע העולם בכדורסל | |
|---|---|
|