אלכסיי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
 | |||||||
| לידה |
28 בדצמבר 1875 בורג'ומי, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1895 (בגיל 19) סן רמו, ממלכת איטליה  | ||||||
| מדינה | רוסיה | ||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת פטרופבלובסקיה | ||||||
| השכלה |
בית הספר לקציני צי | ||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
אלכסיי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: Алексей Михайлович; 28 בדצמבר 1875 – 2 במרץ 1895) היה בנו השישי והילד הצעיר של מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ובן דודו הראשון של אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. הוא נועד לקריירה בצי הרוסי, אך הוא מת בצעירותו משחפת.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך הגדול אלכסיי מיכאילוביץ' נולד בטיפליס ב-28 בדצמבר 1875, בנם השישי והילד האחרון מבין שבעת ילדיהם של הנסיך הגדול מיכאיל ניקולייביץ' ורעייתו הנסיכה הגדולה אולגה פיודורובנה. הוא היה חבר בענף מיכאילוביץ' של משפחת רומנוב והנסיך הגדול היחיד שנשא את שמו ושם אביו של הצאר אלכסיי מיכאילוביץ' הרוסי.[2]
הנסיך הגדול אלכסיי מיכאילוביץ' בילה את ילדותו המוקדמת בגאורגיה בזמן שאביו היה המושל הכללי של המחוזות הרוסיים של עבר הקווקז. אלכסיי היה בן שבע בשנת 1882 כאשר אביו נבחר כנשיא מועצת האימפריה וכל המשפחה עברה לסנקט פטרבורג. בגיל שמונה הוא השתתף בטקס בארמון החורף והתעניין לראות את כל המדים הזרים, במיוחד את זה של שליחי המזרח. ככל הגברים של משפחת רומנוב, אלכסיי נועד לקריירה צבאית.[2] הוא קיבל חינוך ספרטני שכלל שינה בדרגשי צבא ואמבטיות קרות והתחנך בבית על ידי מורים פרטיים. אביו, עסוק במאמצים צבאיים וממשלתיים, נותר דמות רחוקה. אמו השליטה משמעת קפדנית והייתה הכוח השולט במשפחה. אלכסיי חונך בקפדנות והוכנע על ידי אחיו הגדולים. הוא השתוקק לחברת ילדים בני גילו ושיחק לעיתים קרובות עם ילדיו הצעירים של הקיסר אלכסנדר השלישי, מיכאיל ואולגה.[2]
כילד מבריק בעל לב ליברלי וכנות מוחלטת, לדברי אחיו אלכסנדר, אלכסיי היה אינטליגנטי ומלא חיים. בגיל שמונה עשרה הוא היה גבוה; צעיר רזה ונראה טוב, לבוש תמיד במדים שלו.[2] הוא כמעט סיים את הכשרתו כקצין הצי כשחלה עם מה שנראה כמו צמרמורת אבל היה באמת שחפת.[3] בריאותו מעולם לא הייתה טובה. בן דודו, קיריל, יאמר מאוחר יותר שאביו של אלכסיי סירב לתת לו להתאושש, והתעקש שחובתו לסיים את הכשרתו. מצבו של אלכסיי נעשה כה חמור שהוא נשלח לסן רמו, שם נפטר ב-2 במרץ 1895.[3][4] הוא היה בן תשע עשרה. "הפעם הראשונה שלבש את מדי המחלקה שלו", כתב קיריל, "הייתה בארון הקבורה שלו".[3] אחיו אלכסנדר שכתב בספר הזיכרונות שלו שהוא מרגיש קרוב יותר לאלכסיי מאשר לכל אחד מבני משפחתו,[5] אמר שהוא לא מתחרט על פטירתו, כי אלכסיי סבל קשות באווירה המעיקה של הארמון ומותו המוקדם אולי חסכו ממנו גורל גרוע יותר.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
