אלכסיי סטפנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסיי סטפנוב
Алексей Степанов
לידה 24 באפריל 1858 (יוליאני)
סימפרופול, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1923 (בגיל 65)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וגנקובו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה
  • Konstantinovsky Surveying Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
alexey-stepanov.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסיי סטפנוברוסית: Алексей Степанов;‏ 6 במאי 18585 באוקטובר 1923) היה צייר ז'אנר, מאייר ומורה לאמנות רוסי. הוא היה חבר בנודדים ומייסד "איגוד האמנים הרוסים".[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, שהיה ממשפחת אצולה, שירת כקצין במלחמת קרים. אמו נפטרה זמן לא רב לאחר לידתו, ואביו טיפל בו עד-1863, אז הוא נלקח לבית יתומים במוסקבה שהיה מיועד לילדי משפחות צבאיות [3] שהיה ממוקם באחוזה שהייתה בעבר בבעלות הרוזן אלכסיי רזומובסקי.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הממלכתי, סטפאנוב נכנס למכון המדידות של קונסטנטין וסיים את לימודיו כמודד רשמי בשנת 1879. בין השנים 1880 ל-1883, הוא לקח שיעורים שניתנו על ידי אילריון פריאנישניקוב ויבגרף סורוקין בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה.[4] בהיותו שם, הוא ערך היכרות עם ליאוניד סבנייב, שערך את כתב העת Природа и Охота ("טבע וציד"), שעבורו סיפק סטפנוב למעלה ממאה רישומים מ-1883 עד 1895.

בשנת 1888, הוא החל להציג עם הנודדים, ובשנה שלאחר מכן, ציורו "עדר איילים" נרכש על ידי פאבל טרטיאקוב. באותה תקופה הוא הפך למרצה ב"בית הספר לאמנויות יפות" שהופעל על ידי האדריכל אנטולי גונסט. זמן קצר לאחר מכן, ולנטין סרוב הזמין אותו ללמד בבית הספר לציור במוסקבה. מאוחר יותר הוא קיבל תואר פרופסור ונשאר שם עד 1918. בין תלמידיו הבולטים היו סרגיי גרסימוב, בוריס איוגנסון, פאבל קורין ולאונרד טורז'נסקי.

ב-1894 ליווה את אספן האמנות ניקולאי מדינצב (1841–1904) ואת משפחתו למסע באירופה, בביקור בגרמניה, בצפון איטליה ובצרפת, שם הושפע מהאימפרסיוניסטים. בשנה שלאחר מכן נשא לאישה את בתו של מדינצב, לודמילה. ב-1903 הוא היה חלק מהקבוצה שעזבה את הנודדים כדי ליצור את "איחוד האמנים הרוסים". שנתיים לאחר מכן קיבל את התואר "אקדמי" מהאקדמיה הקיסרית לאמנויות על ציורו "ברכות בוקר". מ-1906 עד 1914, הוא בילה את הקיץ שלו באחוזתו בנפת טבר.

לאחר 1920 חלה במחלה קשה, אך המשיך לעבוד.

אחד מציוריו האחרונים ״התנופה״ נרכש על ידי מוזיאון קרנגי של פיטסבורג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסיי סטפנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vladislav Artemov, Алексей Степанов (Masters of Painting series), Белый город, 2004
  2. ^ Olga Lavrova, Алексей Степанович Степанов: 1858 - 1923, Изд. Искусство, 1973
  3. ^ Kenneth, Alexei Stepanov, www.rusartnet.com (באנגלית בריטית)
  4. ^ Art-каталог: живопись и графика - художник - Степанов Алексей Степанович (1858-1923), www.art-catalog.ru