אלכסנדר סולוניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר סולוניק
אין תמונה חופשית
לידה 16 באוקטובר 1960
קורגן, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 31 בינואר 1997 (בגיל 36)
יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע guard, רוצח שכיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר ויקטורוביץ' סולוניקרוסית: Александр Викторович Солоник;‏ 16 באוקטובר 196031 בינואר 1997) היה רוצח שכיר רוסי, שביצע עשרות רציחות, ביניהם רצח בכירים במאפיה הרוסית והפך לאגדה של העולם התחתון ורשויות אכיפת החוק בשנות ה-90. שלוש פעמים ברח ממעצר, היה ידוע בכינוי "סשה המקדוני" ו"ולריאניץ'".

קריירת רוצח שכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־14 באפריל 1988 גזר בית המשפט המחוזי בקורגן על סולוניק 8 שנות מאסר בגין אונס. במשפט חברו אנדריי קוליגוב העיד כעד הגנה. לאחר הכרזת פסק הדין, הוא פגע במלווים ונמלט. כעבור כמה חודשים הוא נעצר שוב בטיומן, אך הוא שוב ברח לאחר שישב בכלא במשך כשנתיים. הוא לא הכיר בחוקי הכלא כשריצה את עונשו במחנות פרם, אסירים אחרים ניסו להרוג אותו, 30 צלקות נותרו על ראשו של סולוניק. 3 באפריל 1990 נמלט מכלא בעיר אוליאנובסק דרך מערכת הביוב. ב־3 ביוני 1990 ביצע סולוניק את הרצח הראשון בשכירות - בטיומן הוא רצח את ניקולאי פרישיניץ', מנהיג ארגון פשע "אישימסקאיה"[1].

בסוף שנת 1990, סולוניק התיישב באורחובו-זויבו עם תעודת זהות מזויפת, משם נסע מדי יום למוסקבה, שם הפך ל"רוצח מן המניין" של ארגון הפשע קורגנסקאיה (רו'). ב -11 באפריל 1993, בסמוך לדיסקוטק, הרג סולוניק, מקרבין SKS, את אחד ממנהיגי ארגון הפשע באומנסקאיה, ולרי דלוגאץ' בכינוי "גלובוס" (רו').

מעצר וחקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולוניק עוכב ב־6 באוקטובר 1994 בשוק פטרובסקי-רזומובסקי במוסקבה. לאחר שנכנס בצייתנות לחדר המשטרה עם חברו, שלף לפתע סולוניק אקדח טעון עצמי של גלוק 17 וירה בשלושה שוטרים ובמאבטח פרטי אחד. תוך כדי בריחה הוא ניסה לירות לאחור בשומרים שהגיעו בזמן, אך לא פגע, והוא עצמו נפצע בכליה. בבית החולים הודה סולוניק ברציחות. לאחר מכן הוא שהה בכלא מטרוסקאיה טישינה, שם לא הרגיש בטוח, בהתחשב בכך שבנוסף לפסק הדין בבית המשפט, שוטרים רצו את מותו בגין רצח עמיתיהם ונציגי ארגוני פשע בגין רציחות של בכירים.

ב־5 ביולי 1995 ברח סולוניק מכלא, שאיש לא יכול היה לברוח לפניו. אחד השומרים, סמל שירות פנים סרגיי מנשיקוב, שעל פי הגרסה הרשמית הוצב לעמדה זו על ידי איזשהו ארגון פלילי משפיע ונעלם לאחר מכן, עזר לרוצח להימלט. על פי גרסה אחרת, ארגוני הפשע "קורגנסקאיה" (רו') ו"אורחובסקאיה" שיחדו את השומר ושילמו לו 500 אלף דולר אמריקאי. מנשקוב הביא לסולוניק ציוד טיפוס ואקדח. לאחר שהסתירו את הבובה מתחת לכיסויים, שניהם טיפסו לגג, שם היו חצרות ההליכה, וירדו ברחוב לאורך חבל. סרגיי מנשיקוב, אולי בידיעת סולוניק, נהרג בתחילת נובמבר 1995 בפרבר של אתונה. הרוצחים לא נמצאו[2].

הבריחה ליוון ורציחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1995 הופיע סולוניק באתונה, הסתתר בחו"ל בשנתיים הבאות תחת השם ולדימיר קסוב. בתחילת 1997, יחד עם דוגמנית האופנה המפורסמת, דוגמנית האופנה ופינליסטית בתחרות היופי של מיס רוסיה -96, סבטלנה קוטובה בת ה-22. על פי אחת הגרסאות, שירותי החוץ הרוסיים והיוונים בשנת 1995 ידעו על בואו, אך יוון התעלמה מבקשותיה של רוסיה לקבוע מי מסתתר תחת השם קסוב. אולי את סולוניק גייס מודיעין מסכל ביוון, והגנה עליו משירותי הביטחון ומהשודדים. מבחינתם, עבריין זה היה מקור למידע מבצעי בקרב ארגוני פשע רוסיים, שהיו רבים ביוון. הרוצח עמד להזמין את חבריו מאיגון הפשע קורגן אך הפגישה מעולם לא התקיימה.

ולדימיר קסוב התגורר בווילה בכפר הקוטג' העילי לגוניסי (אנ').

ב־2 בפברואר 1997 התגלתה גופתו של סולוניק חנוק בשטח אשפה בפרברי אתונה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]