טיומן
| |||
מעון מושל מחוז טיומן | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | טיומן | ||
חבל ארץ | סיביר | ||
ראש העיר | רוסלן קוחארוק | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 1586 | ||
שטח | 235 קמ"ר | ||
גובה | 102 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 861,100[1] (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 2,476 נפש לקמ"ר (2010) | ||
קואורדינטות | 57°10′N 65°30′E / 57.167°N 65.500°E | ||
אזור זמן | UTC +5 | ||
http://www.tyumen-city.ru/ | |||
| |||
טיומן (ברוסית: Тюмень) היא עיר במערב סיביר שברוסיה, בירת מחוז טיומן, אחד המחוזות הגדולים בשטח הפדרציה הרוסית. העיר נמצאת על הנהר טורה, יובלו של טובול, שהוא יובלו של אירטיש. אוכלוסיית העיר: 768,358 אלף איש (נכון ל-2018).
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקלים בטיומן | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 3.6 | 7.3 | 17.1 | 30.7 | 33.7 | 35.2 | 35.6 | 35.0 | 31.2 | 23.1 | 12.8 | 6.7 | 35.6 |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | -11.1 | -8.0 | 0.0 | 9.7 | 17.9 | 23.3 | 24.4 | 21.4 | 15.0 | 7.1 | -3.5 | -9.1 | 7.3 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -19.6 | -18.1 | -10.5 | -1.0 | 5.4 | 11.3 | 13.4 | 11.0 | 5.5 | -0.6 | -10.4 | -16.8 | -2.5 |
שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -41.1 | -38.9 | -32.7 | -21.9 | -9.9 | -1.9 | 2.8 | -0.1 | -5.6 | -19.2 | -36.7 | -44.0 | -44.0 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 23.0 | 14.8 | 17.8 | 25.4 | 42.2 | 56.3 | 88.9 | 55.8 | 53.8 | 37.4 | 37.0 | 25.8 | 478.2 |
מקור: Погода и климат, Тюмень |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום שבו נמצאת כיום טיומן שכנה העיר המונגולית-טטרית צ'ינגי-טורה, שהוקמה בתקופת כיבושי ג'ינג'יס חאן ונקראה על שמו. לאחר התפרקות האימפריה המונגולית היה האזור בשליטת חאנות סיביר. ב-1585 צורף המקום לרוסיה לאחר פשיטה לסיביר בראשות ירמק טימופייביץ - הכובש הרוסי של סיביר. ב-5 ביולי 1586 הקימו הקוזקים במקום מבצר מסוג אוסטרוג, לפי צו של הצאר פיודור איוונוביץ'. העיר התחילה להתפתח כתחנה חשובה בדרך מרוסיה לסין וכן תחנה חשובה לקוזקים ולחוקרים הרוסיים לכיבוש סיביר. ב-1763 גרו בטיומן 7,000 איש.
ב-1836 נבנתה בעיר האונייה הראשונה בסיביר. ב-1885 נבנתה דרך העיר מסילת רכבת ממוסקבה לסיביר. במלחמת האזרחים ברוסיה ב-1918 שלט בעיר אלכסנדר קולצ'ק, מפקד הצבא הלבן, אך כבר באותה שנה היא נכבשה על ידי הצבא האדום. בזמן מלחמת העולם השנייה הועברו לעיר בתי חרושת רבים מאירופה, וחלקם נשארו בה אף אחרי המלחמה. גופתו החנוטה של לנין הועברה לעיר ב-7 ביולי 1941 מחשש שההפגזות הגרמניות על מוסקבה תפגענה בגופתו ולכן בעיר ניצב פסל לזכרו.
העיר היא בירת חבל טיומן המורחב מ-14 באפריל 1944. ב-1948 התגלה בחבל טיומן נפט והענף הנלווה נהפך לחלק משמעותי מאוד בכלכלת העיר. במשך זמן קצר בעיר נקבר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של יוון, ניקוס זכריאדיס.
בשנת 1911 נפתח בעיר בית הכנסת שנסגר בתקופת ברית המועצות. בשנת 1997 הוא נפתח מחדש.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את העיר משמש נמל התעופה הבין-לאומי רושצ'ינו.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר 10 אצטדיונים כשהגדול מביניהם הוא אצטדיון גאולוג, המשמש כמגרש הבית של מועדון הכדורגל טיומן, מליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה. בחסותו פועל גם מועדון קטרגל המתמודד בליגת העל הרוסית בקטרגל.
בעיר פועל גם מועדון ההוקי קרח רובין טיומן מליגת VHL ומועדון לגיון טיומן מליגת MHL.
בענף הכדורעף העיר מיוצגת על ידי מועדון הכדורעף טיומן מליגת העל הרוסית בכדורעף.
"אדרנלין טיומן" היא קבוצת רוגבי חובבנית שמתמודדת בליגה הפדרלית ובגביע הרוסי ברוגבי.
העיר אירחה את אליפות עולם בביאתלון בשנת 2018 ואירחה גם את אליפות אירופה בביאתלון.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש העיר הוא האישיות הפוליטית הבכירה בעיר המתמנה בעקבות הצבעת הדומה העירונית של טיומן. מאז 31 במאי 2018 ממלא תפקיד זה רוסלן קוחארוק.
הרשות העירונית המחוקקת היא הדומה העירונית (Тюменская городская Дума) ובה 36 חברים.
העיר מהווה לבירת מחוז טיומן ולכן משמשת כמושב ממשלת מחוז טיומן ובה גם שוכן מעון המושל.
חלוקה מינהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מחולקת לארבעה מחוזות אדמיניסטרטיביים[2]:
מספר במפה | שם | אוכלוסייה (באלפים) |
שטח (קמ"ר) |
---|---|---|---|
1 | המחוז האדמיניסטרטיבי המזרחי | 180,257 | 59,9 |
2 | המחוז האדמיניסטרטיבי קאלינין | 210,998 | 204,2 |
3 | המחוז האדמיניסטרטיבי לנין | — | 218,1 |
4 | המחוז האדמיניסטרטיבי המרכזי | — | 126,5 |
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטיומן שבע ערים תאומות:
- ברן, שווייץ
- ברסט ליטובסק, בלארוס
- דאקינג, הרפובליקה העממית של סין
- יוסטון, טקסס, ארצות הברית
- צלה, סקסוניה התחתונה, גרמניה
- קובנה, ליטא
- קלגרי, אלברטה, קנדה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טיומן (ברוסית)
- טיומן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טיומן (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Численность населения Российской Федерации по муниципальным образованиям на 1 января 2018 года
- ^ раздел «Территориальные органы Администрации» на официальном сайте администрации Тюмени.
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מוסקבה סנקט פטרבורג | |||||||||
1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 | נובוסיבירסק יקטרינבורג | |
2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 |
- ^ נתוני שירו הססטסיטקה הפדלי, 2024