אלמר ודאס

אלמר ודאס
Vadász Elemér
	אין תמונה חופשית
לידה	1 במרץ 1885; סקשפהרוואר, הונגריה
פטירה	30 באוקטובר 1970 (בגיל 85); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Weisz Móric Elemér
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1948); פרס קושוט (1952) ;

אלמר ודאס (במקור מוריץ אלמר וייס,^[1] בהונגרית: Vadász Elemér; סקשפהרוואר, 1 במרץ 1885^[2] – בודפשט, 30 באוקטובר 1970)^[3] היה גאולוג יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט פעמיים. פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

ביוגרפיה

אלמר ודאס נולד במשפחה יהודית כבנם של הברוקר וילמוש וייס ושל אנטוניה דויטש. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה ההונגרית המלכותית בבודפשט (משנת 1951 שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא היה מרצה ולאחר מכן מרצה בכיר במחלקה לגאולוגיה ופליאונטולוגיה. ודאס חקר כמה אזורי פחם בממלכת הונגריה, כולל את אגן דורוג. בחודשי מהפכת החרציות קרא לרפורמה במחקר ובחינוך המדעי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית מונה לפרופסור לגאולוגיה ולאחר מכן לפליאונטולוגיה. היה חבר במנהלת האגודות המדעיות ומוזיאוני הטבע. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית נאלץ לעזוב את האוניברסיטה. משנת 1920 היה הגאולוג של חברת "מכרות הפחם הכללי ההונגרי", שם הצליח לשרוד את השואה ומשם פרש לגמלאות בשנת 1945. בין השנים 1946–1965 הוא שוב הפך למרצה ומונה כפרופסור באוניברסיטה. בשנת הלימודים 1949/1948 היה סגן הדיקן של הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת פאזמאני פטר (שמו אז של אוניברסיטת אטווש לוראנד), הדיקן הראשון של הפקולטה למדעים והרקטור האחרון של אוניברסיטת פאזמני פטר (בשמה זה). באמצעות פעילותו בהנהגת האוניברסיטה, תמך ועזר בעקביות ברפורמות באוניברסיטה בשנים 1949 ו-1950, בשינוי הסוציאליסטי של האוניברסיטאות. הוא היה גם נשיא החברה הגאולוגית ההונגרית.

אשתו הייתה אגנש יוש (1895–1972)^[4], בתם של אישטוואן יוש ושל רוזה הרבנדה, אותה נשא בבודפשט ב-25 בנובמבר 1916^[5].

כתביו

הקוצינים הים תיכוניים של הונגריה (Geologica Hungarica I., בודפשט, 1914)
עבודתו של הגאולוג (Pécs, 1928)
הרי מצ'ק (תיאור גאולוגי של נופי הונגריה א', בודפשט, 1935)
הגאולוגיה של הונגריה (בודפשט, 1951)
גאולוגיה של פחם (בודפשט, 1951)
גאולוגיה של בוקסיט (בודפשט, 1951)
היווצרות מנגן בהרי הבקון (עלון המחלקה למדעים טכניים של האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, 1952)
הגאולוגיה של הונגריה (בודפשט, 1953 ו-1960)
מתווה ההתפתחות של הגאולוגיה (בודפשט, 1953)
גאולוגיה אנליטית (בודפשט, 1955)
יוז'ף סאבו: אלמיר ודאס (בודפשט, 1970)

פרסים והוקרה

פרס קושוט : 1948, 1952
מדליית זיכרון יוז'ף סאבו (1954)
מדליית הזיכרון פאל בוגאט (1966)

ראו גם

לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. עמוד 931 אלמיר ודאס

לקריאה נוספת

יהודית שוימאר - לאיוש קובאץ': לקסיקון של דורוג ( ISBN 963-00-4973-2 ) דורוג, 2008.
לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, 1981.

הערות שוליים

^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 121951/1901. Forrás: MNL-OL 30808. mikrofilm 779. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 41. oldal 7. sor
^ "Születési bejegyzése a székesfehérvári izraelita hitközség születési akv. 75/1885. folyószáma alatt".
^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 3012/1970. folyószáma alatt".
^ "Vadász Elemérné halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 7/1972. folyószáma alatt".
^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 753/1916. folyószáma alatt".

[1] Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 121951/1901. Forrás: MNL-OL 30808. mikrofilm 779. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 41. oldal 7. sor

[2] "Születési bejegyzése a székesfehérvári izraelita hitközség születési akv. 75/1885. folyószáma alatt".

[3] "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 3012/1970. folyószáma alatt".

[4] "Vadász Elemérné halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 7/1972. folyószáma alatt".

[5] "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 753/1916. folyószáma alatt".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]