הרי הבקון

הרי הבקון
Bakony
מידע כללי
גובה	709 מטרים
שטח	4,000 קמ"ר
מדינה	הונגריה
מיקום	מחוז וספרם, הונגריה
רכס הרים	Transdanubian Mountains
קואורדינטות	47°18′N 17°45′E / 47.3°N 17.75°E

הרי הבקון (בהונגרית: Bakony; בהונגרית ישנה: Bakonyerdő; בגרמנית: Bakonyer Wald, Buchenwald)^[1] הוא רכס הרים קארסטי בשטח של כ-4,000 קמ"ר, מערכת ההרים-גבעות המערבית והגדולה ביותר בהרי המרכז הטרנסדנוביים. יש בהרים אלה חיות בר, משאבי טבע וחומרי גלם עשירים. רוב שטחה שייך למחוז וספרם, אך השטחים שלו משתרעים גם לתוך המחוזות גיור-מושון-שופרון ופייר. הנקודה הגבוהה ביותר שלה היא גבעת קֶריש-Kőris (709 מ').

השם

מקור שמו מוסבר בכמה דרכים. לפי מילון השפה ההונגרית, השורש "bak" הוא גרסה של "makk" (בלוט), ולכן משמעות המילה היא בלוט עץ אשור, והיווצרות המילה עם הסיומת "ony" דומה למילים makkony, pagony בהונגרית.^[2]

גרסה אחרת: ככל הכנראה מקור השם הוא על שמו של מושל היער הראשון שלו: Comes de Bacon-Gug (אולי מבוסס על "Cum Sug, Comite de Bukon"), על אף שווריאנט השם אינו מוזכר על ידי מקור אותנטי, זו עדיין תיאוריה רווחת.^[3]

חלקיו

הרי הבקון מחולקים לשני חלקים על ידי קו השבר ממערב-מזרח בין דווצ'ר לבין וארפלוטה (הכולל גם את כביש הראשי מס' 8): צפון בקון ודרום בקון. במובן הרחב יותר, רמת קסטהיי המופרדת מהרי הבקון הדרומיים על ידי אגן טפולצה והרי אגם בלטון נחשבים גם הם לחלק מהרי הבקון.

צפון בקון

ניתן לחלק את יחידת הנוף הזו לשלושה חלקים נוספים:

הבקון הגבוה: כאן נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר של רכס ההרים ( Kőris-hegy 709 מ', Kék-hegy 661 מ', Som-hegy 649 מ', Közésső-Hajag 646 מ',
הבקון המזרחי: גובל באגן Zirci ממערב, תעלת Móri ממזרח, הנקודה הגבוהה ביותר היא Öreg Futóné (574 מ').
תחתית הבקון (Bakonyalja): המדרון של הבקון הגבוה מן המישור ההונגרי הקטן. משתרעת כל הדרך עד גיור דרך אזור בולט, גבעות שוקורו.

דרום בקון

דרום הרי הבקון גובלים במערב באגן מרצל, בדרום באגן טפולצה ובתעלת Vázsonyi, במזרח ברמת וספרם ובצפון בתעלת דווצ'ר. הנקודה הגבוהה ביותר שלו היא הר קאב (599 מ').

רמות הבלטון

פני השטח יורדים בתלילות לאגם בלטון. מוגן מפני הרוח הצפון-מערבית, הנוף עם הכפרים והכרמים הישנים שלו מזכיר את חופי הים התיכון. לכן היא נקראת גם "ריביירת הבלטון". בשולי חוף הבלטון נובעים מעיינות מוגזים בכמה מקומות (Balatonfüred, Kékkút וכו'), כזיכרונות של פעילות וולקנית לשעבר. חצי האי טיהאן המשתרע לתוך האגם היה גם אזור געשי. עקבות של פעילות געשית מאוששים על ידי שכבות עבות של טוף בזלת על חצי האי וחרוטי המעיינות (קונוסי גייזר) שנוצרו על ידי מקורות חום ישנים (גייזרים).

גבעות פאנונהלמה

שם נוסף לגבעות פאנונהלמה הוא גבעות שוקורו.

גאולוגיה

הרי הבקון מורכבים ברובם ממשקעים ימיים (אבן גיר, דולומיט, חוואר) מהתקופות הטריאס והיורה. בזלת וולקנית מופיעה גם באזוריה הדרומיים. ייתכן שהצורה הנוכחית של רכס ההרים נוצרה בתקופה השלישונית, החל לפני כ-45 מיליון שנה. מנקודת מבט גאולוגית, האזור המשמעותי ביותר של הבקון הוא גבעת ה-Eperjes ב-Olaszfalu. כאן ניתן למצוא אבן גיר שנוצרה בכל שלוש התקופות של ימי הביניים הגיאו-היסטוריים (טריאס, יורה, כרתה). בנוסף, יש רק אזור אחד כזה בהונגריה, בו ניתן למצוא אבני גיר מכל שלוש התקופות הגיאו-היסטוריות. בשנת 2002 יצרו תושבי Olaszfalu שביל טבע. זהו השביל החינוכי של Eperjes.

מערות

ישנן 15 מערות מוגנות באזור הרי הבקון (במרכז הגאוגרפי):
מערת אלבה רגיה
בונגו-ז'ומבוי
צ'נגה-ז'ומבוי
מערת Csodabogyós
מערת Döme
Hajszabarnai Pénz-lik
Háromkürtő-zsomboly
Lócő-zsomboly

אקלים

רכס ההרים נמצא בניצב בדיוק לכיוון הרוח הצפון מערבית הנפוצה ביותר. כתוצאה מכך, המשקעים האטמוספיריים הרבים ביותר אופייניים באזורים הצפון-מערביים של הרי הבקון (במקומות מסוימים, 800 מ"מ בשנה), בעוד שהחלק הדרום מזרחי, במיוחד רמת וספרם, יבש (עם משקעים מתחת ל-600 מ"מ). הטמפרטורה השנתית הממוצעת בצפון בקון היא 8.5 מעלות צלזיוס, בדרום בקוני היא קרובה ל-10 מעלות צלזיוס. על המדרונות המשקיפים על אגם בלטון שוררות השפעות אקלים ים-תיכוני, כך שהקיץ שם חם יותר והחורף מתון יותר.

הנחלים

הנחלים העיליים של הרי הבאקון הם כדלקמן:

Cuha
Gaja-patak
Gella-patak
Gerence-patak
Bakony-patak
Nádor-channel
Veszprémi-séd (Bornát-ér, Kánya-ér, Bánya-ér, Szakács-ér, Sás - נחל, Mocsolya-kút, Gecsei זרם, Séd stream, Darza stream, Bakony stream, Jari stream, Horgas stream, Attyai stream, Bittva stream, Körös stream, Köves stream, Fekete séd, Hajagos-patak, Tegye-víz, טורנה (נחל), Hunyor-patak, Hamuházi-sed)^[4]^[5]

משאבים מינרליים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרי הבקון בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Geographische Namen Ungarns – Magyarország földrajzi nevei
^ Bakony szócikk In: Czuczor–Fogarasi: A magyar nyelv szótára (1862–1874)
^ Bakonyi-e a bacon?, Szófejtés – ősi hangok nyomában (szofejto.blog.hu, „Olman”, 2010)
^ "Pápa földrajzi helyzete, természeti adottságai, felszíne, növény - és állatvilága". Pápa város honlapja. נבדק ב-2023-02-09.
^ "Észak-Mezőföld és Keleti-Bakony vízgyűjtő (1-13)" (PDF). Vízügy. 2010.

[1] Geographische Namen Ungarns – Magyarország földrajzi nevei

[2] Bakony szócikk In: Czuczor–Fogarasi: A magyar nyelv szótára (1862–1874)

[3] Bakonyi-e a bacon?, Szófejtés – ősi hangok nyomában (szofejto.blog.hu, „Olman”, 2010)

[4] "Pápa földrajzi helyzete, természeti adottságai, felszíne, növény - és állatvilága". Pápa város honlapja. נבדק ב-2023-02-09.

[5] "Észak-Mezőföld és Keleti-Bakony vízgyűjtő (1-13)" (PDF). Vízügy. 2010.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]